ניתוח טקסטים כראי להתפתחות שפה מאוחרת

רות ברמן, ליל לוסטיגמן, ברכה ניר-שגיב

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

מטרת המאמר להראות כי לידע הלשוני מסלול התפתחותי ארוך, הנמשך מעבר לגיל הרך וראשית שנות בית הספר. התפתחות זו נבחנה תוך עיון רב-צדדי ביכולתם של ילדים ובני נוער להפיק סוגים שונים של טקסטים. המאמר מציג מדדים שונים שלהם בסיס פונקציונלי-איכותי, הניתנים גם לניתוח כמותי מדוקדק. המדד הראשון עוסק ב"עמדת השיח" כמסגרת תקשורתית-לשונית מארגנת להבעת גישתו של הדובר-הכותב לטקסט שהוא מפיק; המדד השני עוסק במילון ובתחביר ברמה המקומית - דרכי הסגמנטציה של הטקסט נבדקו באמצעות "מארזי פסוקיות" כיחידות שיח תחביריות-דיסקורסיביות; לבסוף הוצגה שיטה מקורית לבדיקת "איכות הטקסט" באמצעות קריטריונים מפורשים, מבניים ורטוריים לשם אפיון הטקסט כיחידה שלמה. ממדים אלה נבדקו לאור משתני ההתפתחות - ארבע קבוצות גיל מבית הספר היסודי ועד לבגרות, הסוגה - סיפור אישי לעומת דיון עיוני, והאפנות - שפה דבורה לעומת כתובה. מערך מחקרי קפדני, שכל נבדק בו הפיק ארבעה טקסטים שונים, אפשר להשוות באורח מבוקר מאגר נתונים רחב היקף. לאורך כל המבדקים הסתמנו מגמות התפתחות עקיבות, כגון מעבר לידע לשוני בשל וליכולות שיח מיומנות (מתרחש בעיקר סביב גיל ההתבגרות בביה"ס התיכון); הטקסט הסיפורי הדבור הוא "הקל" והנגיש ביותר בהשוואה לדיון העיוני בשפה הכתובה; אולם הטקסט העיוני הכתוב מתייחד בכך שכבר מגיל בית הספר היסודי הוא מהווה מוקד מועדף להבעה לשונית עשירה ומורכבת במיוחד (תקציר מתוך המאמר).
Original languageHebrew
Pages (from-to)10-47
Number of pages38
Journalעיונים בשפה וחברה
Volume1
Issue number1
StatePublished - 2008

IHP Publications

  • ihp
  • Composition (Language arts)
  • Hebrew language -- Spoken Hebrew
  • Language acquisition
  • Oral communication

Cite this