ניטור קליני ומעבדתי של מחלת השפעת בישראל: יישום בעת פנדמיה של שפעת

מיכל ברומברג, זלמן קאופמן, מיכל מנדלבוים, חנה ספטי, ורדה שלו, רחל מרום, אלה מנדלסון, מנפרד גרין, תמר שוחט

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

רקע: ניטור התחלואה הנגרמת על ידי זן שפעת פנדמי ממלא תפקיד מרכזי בבניית תמונת מצב עדכנית עבור מערכת הבריאות. מטרות: לדווח על מערכת הניטור לשפעת פנדמית במרכז הלאומי לבקרת מחלות (מלב"ם). שיטות: המלב"ם מפעיל מספר שנים מערכת לניטור שפעת עונתית הבנויה משתי זרועות. הזרוע הקלינית מבוססת על פניות של חולים בגלל מחלה דמוית שפעת או דלקת ריאות לשירותי הבריאות בקהילה (בעיקר למכבי שירותי בריאות) ולחדרי המיון בבתי החולים. זרוע המעבדה מבוססת על בדיקת מעבדה של משטחי אף ולוע מחולים עם תחלואה דמוית שפעת, שפנו אל רשת מרפאות זקיף ייעודית שהוקמה לשם כך. ניטור המעבדה מבוצע על ידי המרכז הלאומי לשפעת במעבדה המרכזית לנגיפים ומספק מידע משלים אודות זני השפעת הפעילים, עמידויותיהם לתרופות נוגדות נגיפים ומידת התאמתם לחיסון העונתי. ניטור השפעת במלב"ם תוגבר עם ההכרזה של ארגון הבריאות העולמי בסוף אפריל 2009 על מעבר לשלב 4 בהיערכות לפנדמיה. תוצאות: רשת מרפאות הזקיף איתרה לראשונה מקרי תחלואה בשפעת פנדמית שמקורם בהדבקה בחו"ל בשבוע האחרון של חודש מאי 2009. במחצית השנייה של יוני 2009 אותרו לראשונה מקרים של הדבקה מקומית, והחלה להסתמן עלייה בשיעורי החולים הפונים לרופאי הקהילה ומאובחנים בשפעת קלינית, בעיקר בבני 18-0 שנים ובתושבי תל אביב, מרכז וירושלים. לקראת סוף יולי 2009 נצפתה עלייה בשיעור החולים בקהילה שאובחנו עם דלקת ריאות (בעיקר 18-2 שנים). מסקנות: תמונת המצב שנבנתה מנתוני רשת הניטור מסוף אפריל ועד סוף יולי 2009 תאמה מאוד את זו שהתקבלה מבדיקות מעבדה של חולים מחוץ לרשת הניטור. עם התפשטות המגפה, איפשרה עובדה זו לוותר על ביצוע בדיקות אבחוניות לכל חולה בקהילה ולהתבסס על רשת הניטור של המלב"ם לקבלת תמונת מצב עדכנית. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)577-582
Number of pages6
Journalהרפואה
Volume148
Issue number9
StatePublished - 2009

IHP Publications

  • ihp
  • Diagnosis
  • H1N1 influenza
  • Patient monitoring

Cite this