Abstract
'האביב הערבי' הביא עימו שינוי מהותי במערך הכוחות בין המדינה לאזרחיה במזרח התיכון. מחאה נרחבת זו פרצה כאשר הציבור הערבי החל לדרוש מהשלטונות האוטוריטריים לשנות את דרכיהם. אפשר לתאר את המהפכות הערביות כראשיתו של תהליך חברתי, שבו הציבור דורש את חלקו בקבלת ההחלטות הנוגעות לחייו בתוך המסגרת הקולקטיבית הלאומית ואף קורא תיגר על יציבותם ושרידותם של משטרים ומסגרות פוליטיות. לעומת הטלטלה שאחזה בעולם הערבי והפילה משטרים רבים, האביב הערבי לא הכה בעוצמה במרחב הפוליטי הפלסטיני, המפוצל בין הגדה המערבית ורצועת עזה. מאמר זה מצביע על הייחודיות של מאבק ההישרדות הפוליטי הפלסטיני שבו פתח וחמאס, שתי תנועות פוליטיות מתחרות בעלות סדר יום פוליטי, חברתי ותרבותי שונה, מנסות לשמר את שלטונן תוך שהן נאבקות זו בזו ומנסות לצבור כוח פוליטי ברחוב לקראת המשך המאבק על הגמוניה שלטונית. המאמר מנתח גם את האתגרים העומדים בפני הרשות הפלסטינית וחמאס ומראה כיצד הם פועלים ליצירת לגיטימציה ציבורית שנועדה להבטיח יציבות שלטונית במערכת פוליטית המתנהלת מתוקף צווי חירום במקרה של פתח, ובכוח הזרוע במקרה של חמאס, וללא לגיטימציה שנרכשה באמצעות מערכת בחירות. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 31-44 |
Journal | עדכן אסטרטגי |
Volume | 25 |
Issue number | 2 |
State | Published - Jul 2022 |