מפת דרכים לתיאטרון וחינוך: לאן הולכת לה הדרך?

תיאטרון וחינוך הם שתי ישויות תרבות נפרדות שחברו להן יחד מאז ימי אפלטון. פעמים על דרך השלילה, פעמים על דרך החיוב, פעמים תוך האדרה ופעמים תוך הדרה. לאן הולכת לההדרך מאז ימיה הראשונים? כבר בהעמדת שאלה זו אנו נתקלים בלאקונה מחקרית. הידיעות שלנו על אודות מסלול ההתפתחות של תיאטרון וחינוך כמשלבי ידיים הן פזורות ומקוטעות, וחסר מחקר היסטורי משמעותי, שיוביל את הקורא בדרכים העקלקלות של התחום. האומנם תחום? האם תיאטרון וחינוך הוא דיסציפלינה כשלעצמה? ואם כן, מאימתי? כיצד נוצר? מה מאפיין אותו? אף שמאמר זה איננו עונה על השאלות הללו, חשוב שהן יהדהדו בעת פרישת המפה לתיאטרון וחינוך כדי להבין את טווח האפשרויות בפיתוח דרכם של העוסקים בתחום. המסלולים במפה הם: תיאטרון, דרמה וחינוך; תיאטרון לאנשים צעירים; מחקר מבוסס אומנות - מחקר בתיאטרון, בדרמה ובחינוך. מאמר זה משרטט ציוני דרך בהתוויית המסלולים הללו במגמה לענות על השאלה לאן הולכת לה הדרך. הוא בנוי על בסיס מחקרי ב-20 השנים האחרונות, על רקע - ולצד - עבודותיהם של אחרים שאיתם עבדתי ושמהם גם למדתי. (מתוך המאמר) This paper offers a conceptual framework that guides the reader through the winding road of theatre education. It gives an in-depth account of the field’s development since its emergence at the beginning of the 20th century, and charts three paths through which the field was developed: Theatre and Drama in Education; Theatre for Young People; Arts Based Research.The study paves the way to a thorough understanding of what opportunities presented in the field, what obstacles were met, what is missing and what has been achieved so far. It tries to answer the big question: what is the future of the field? It is based on the author’s studies over the past 20 years, as well as on other scholars’ works of importance.