מעורבות משפחתית במעונות פנימייה: משמעויות ואתגרים

מטרת המחקר: לזהות את המשמעויות ולאפיין את הגורמים המשפיעים על מעורבות משפחתית בקרב הורים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית [מש"ה] המתגוררים במעונות פנימייה. שיטה: נעשה שימוש בשיטת מחקר איכותנית. אוכלוסיית המחקר כללה 18 משפחות מן החברה הערבית בישראל. המשתתפים היו הורים של אנשים עם מש"ה משני מעונות פנימייה באזור הגליל, המפעילים שירותי דיור ומסגרת חינוכית. ההורים השתתפו בראיונות עומק חצי מובנים. נערך ניתוח תוכן של הראיונות לזיהוי קטגוריות של משמעות, ארגונם לתמות ומציאת יחסי הגומלין ביניהן. ממצאים: מניתוח הראיונות עולה כי ההורים רואים במעורבות משפחתית ביטוי של תפיסתם את תפקידם ואת אחריותם ההורית. שני נושאים הקשורים למעורבות המשפחתית, שעלו כמרכזיים היו שמירה על המשכיות הקשר עם ילדיהם עם מש"ה ושיתוף בתכניותיהם היומיות במעון. עם זאת, ההורים גם תיארו חסמים בפני מימוש מעורבותם, המגבירים את צערם ומעצימים את חוויות האמביוולנטיות הכרוכה בהשמה. הגורמים לחסמים תוארו כקשורים בהורים, בילדיהם עם המוגבלות ובמעון הפנימייה. מסקנות: ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בפיתוח וביישום התערבויות הממורכזות במשפחה ומכוונות להגברת המעורבות המשפחתית דרך שיפור טיב ותדירות האינטראקציה שבין המשפחה למעון ובין המשפחה לדיירים. המרפאים בעיסוק, הדוגלים בגישת המשפחה במרכז, הם בעמדת מפתח לסילוק החסמים הפוגעים במעורבות המשפחתית ולשיפור הביצוע העיסוקי ההורי בהקשר של מעונות פנימייה. Aim of study: To identify and characterize the implications and factors that affect family involvement among parents of people with intellectual disabilities [ID] living in residential facilities. Method: A qualitative approach was used. Research population included 18 families from the Arab society in Israel. Participants were parents of people with ID living in two residential facilities in the Galilee region that provide educational services. The parents participated in semi-structured interviews. Content analysis was conducted for the interviews in order to identify categories of significance, sort them into themes, and find the relationships between them. Findings: Interview analysis revealed that parents view family involvement as a manifestation of their perceptions of the parental role and responsibilities. Parents described two primary components of family involvement: maintaining an ongoing relationship with their children with ID and participating in their daily programs at the facility. Yet, the parents described barriers that impede their involvement and increase experiences of sorrow and ambivalence related to placement. Such barriers were described in relation to the parents, their children with ID and the residential facilities. Conclusions: Findings of the study stress the need for developing and applying family-centered interventions aimed at increasing family involvement through improving the quality and frequency of interactions between the family and both the facility and the children with ID. Occupational therapists, who believe in the family-centered approach, are in a key position to remove barriers that affect family involvement and improve parental occupational performance within the context of residential facilities.