מנהיגות מעצבת חינוך: סגנון מנהיגות ומעורבות של רשויות מקומיות בחינוך

הקשר בין סגנון המנהיגות של קובעי מדיניות החינוך ברשויות מקומיות לבין מעורבותן של אותן רשויות בחינוך בתחומן הוא שעומד במרכז המחקר המתואר במאמר זה. המחקר התבסס על שאלונים שבחנו דיווחים אישיים רפלקטיביים על סגנון מנהיגות ודיווחים אישיים על מדיניות הרשות המקומית בתחום החינוך. השאלונים נאספו מ־107 ראשי רשויות ומנהלי אגפי חינוך ב־100 רשויות מקומיות, שנענו והשיבו לפניות שהופצו לכלל הרשויות המקומיות בישראל. נמצא כי קיים קשר בין סגנון של מנהיגות מעצבת לבין מעורבות הרשות המקומית בחינוך, וקשר זה ממותן על־ידי איתנות הרשות המקומית: ברשויות מקומיות המאופיינות כאיתנות יחסית נמצא קשר חיובי - ככל שראשי רשויות ומנהלי אגפי החינוך מאופיינים בסגנון של מנהיגות מעצבת, עולה מעורבותן של הרשות המקומית בחינוך. ואולם, ברשויות מקומיות לא איתנות נמצא קשר שלילי בין מנהיגות מעצבת של ראשי רשויות ומנהלי אגפי חינוך לבין מעורבות הרשות המקומית בחינוך - ככל שסגנון המנהיגות מעצב יותר, מעורבותה בחינוך של הרשות המקומית קטנה יותר. המאמר בוחן את הבסיסים התאורטיים וההגותיים המשותפים לביזור סמכויות ואחריות כמושג בחקר מדיניות ציבורית ולסגנון המנהיגות המעצבת (transformational leadership), המובחנים מן הסגנון המתגמל (transactional leadership) בתחום חקר ארגונים. בסיסים משותפים אלו יוצרים מסגרת תאורטית המסבירה את הקשר בין סגנון המנהיגות לבין מעורבות הרשות המקומית בחינוך, כדרך שבאה לידי ביטוי בנאו־לוקאליזם - המקומיות החדשה. (מתוך המאמר)