"מיתוס של לידה מחדש"? תהליכי צמיחתו והתמסדותו של ארגון זק"א בישראל (1994-2003)

גל הפיגועים העקוב מדם שהחל בישראל באפריל 1994 הוביל לריבוי מקרי מוות המוניים ופומביים שעימם נדרשה המשטרה להתמודד, ובתוך כך, הציב שורת אתגרים חדשים הן בפני המשטרה והן בפני ההלכה והמסורת היהודית, המקפידות על שמירת כבוד המת. מענה ייחודי למצוקת כוח האדם הייחודי שנדרש התגלה בדמות אזרחים חרדים שהתנדבו למשמר האזרחי והפכו לארגון המכונה כיום זק"א. מנקודת מבטה של המשטרה, בשלבים הראשונים, גיוסם של החרדים נועד להשיג שתי מטרות: האחת, פינוי זירות הפיגועים בדרך התואמת את עקרונות היסוד של ההלכה לגבי גופות, והשנייה — קואופטציה של מנהיגי המחאה החרדית, שהפכו ממפגינים למתנדבים המגויסים להשגת מטרות המשטרה, ומסייעים לה בזירות הפיגועים. שרשרת הפיגועים שראשיתה בהסכם אוסלו וסופה עם סיום האינתיפאדה השנייה, יצרה מהפך גם בתפיסת העולם ההלכתית שדחתה עד אז נגיעה בגופות או טלטולן בשבת, ואפשרה טיפול מיידי בגופות הנרצחים. המתנדבים החרדים שעסקו בפעילות זו הפרו את הטאבו הדתי המחמיר, אך במקביל יצרו מציאות הלכתית וחברתית חדשה: מי שהיו עד אתמול מפגינים פורעי חוק, הפכו עתה לחלק ממערכת אכיפתו, וצורפו למחלקה לזיהוי פלילי, שהייתה חוד החנית בזירות הפיגועים. את תהליך התפתחותו של זק"א ניתן לחלק לשלושה שלבים עיקריים: בשלב הראשון לא הוענק טיפול ייחודי לשרידי הגופות שנותרו בזירות הפיגוע, והם נשטפו בזרנוקי מכבי האש או פונו בידי מתנדבים חרדים בודדים. בשלב השני נוצר שיתוף פעולה ממוסד בין מז"פ חיפה לבין מתנדבים חרדים ביוזמת המשטרה, והתגבשה תפיסת הפעלה סדורה ומתוכננת של מתנדבים חרדים בתוך זק"א, אולם באזור הצפון בלבד. בשלב השלישי יושם מודל זה גם במוקדים אחרים בישראל, על רקע גל הפיגועים המתרחב, וזק"א הפך לארגון כלל־ארצי. (מתוך המאמר) The wave of bloody suicide attacks that began in Israel in April1994 led to many mass and public deaths and posed a series of new challenges for the Israeli police. It also created a challenge for the Halakha and Jewish tradition, which are careful to pre-serve the dignity of the dead. The police, the operational force on the ground, had to cope with this new phenomenon. An unprece-dented answer to the Jewish plight came in the form of ultra-or-thodox citizens who volunteered for the civil duty that gradually became the organization known today as Zaka. From the point of view of the police, in the initial stages, the recruitment of the ul-tra-orthodox was intended to achieve two goals: first, clearing the scenes of the attacks in a way that complies with the basic princi-ples of Halakha regarding dead bodies; and the second, coopting of the leaders of the ultra-orthodox protests, who turned from demonstrators to volunteers recruited to achieve the goals of the police and assist them at the scene of the attacks.The chain of suicide bombings that began with the Oslo ac-cords and ended with the end of the second intifada also created a revolution in the Halakhic worldview that until then rejected touching or moving dead bodies on the Sabbath, and made it possible to care immediately for the bodies of the murdered.The ultra-orthodox volunteers who engaged in this activity treated the bodies of the murdered victims in public, violating as trict religious taboo, and at the same time created a new Halakh-ic and social reality: those who until recently were law-breaking demonstrators, now became part of the law-enforcement system and were attached to the forensics department, which spear-headed the action at the scene of the attacks. The process of the development of Zaka is divided in the ar-ticle to three main stages: in the first stage, no special care was given to the remains of bodies left at the scene of the attack, and they were washed with hoses by the fire department or evac-uated by individual ultra-orthodox volunteers; in the second stage, an institutionalized cooperation was initiated by the po-lice between the Haifa forensic department and ultra-orthodoxvolunteers, and a concept of orderly and planned deployment of ultra-orthodox volunteers was formed within Zaka, but only inthe northern region; in the third stage, this model was imple-mented in other regions in Israel, against the background of the expanding wave of attacks, and Zak”a became a nationwide or-ganization.This Article is dedicated to the memory of Major Zvika Ka-plan, son of Zila and Yehuda Kaplan, an Israeli hero who fell in battle during Operation Protective Edge.