Abstract
המאמר פורש תפיסת מיליטריזם שעל פיה לא שליטת אנשי צבא בחברה עומדת במרכז, אלא מיליטריזם תרבותי ופוליטיקה מיליטריסטית. המאמר מנסה לבדוק את כוחה של גישה זו דרך עיסוק מפורט בשאלה היסטורית מתוחמת היטבה: במעבר מאשליות השלום של ראשית שנות התשעים להתחדשות העימותים הצבאיים, החרפתם והיעלמות השלום מן הדיון הפוליטי בישראל. בשנות התשעים, המאמר טוען, התרחש מעבר מהמיליטריזם התרבותי הוותיק, שאפיין את ישראל הממלכתית בעידן ה"אומה במדים" לעבר "מיליטריזם פרופסיונלי-אינסטרומנטלי". המעבר הזה, בצד הרפורמות הנאו-ליברליות, לא הביא שלום וגם לא רציונליזציה רדיקלית של היחסים בין ישראל לפלסטינים. כוחו של הצבא התעצם, ודווקא הפרופסיונליזם האינטרומנטלי, הרציונלי לכאורה, הפך למצע מצוין לצמיחתן של תפיסות הרחוקות מאוד מן התפיסות הקלסיות בדבר השימוש באלימות צבאית להשגת יעדים מדיניים. המאמר משחזר מהלך שלם בשנות התשעים של המאה העשרים, ומזהה במבצעים הצבאיים של ישראל בלבנון אירועי מפתח בעיצובה של דוקטרינה צבאית של "צריבת התודעה" באמצעות שימוש מסיבי באלימות נגד אזרחים, אשר הועתקה אל העימות הישראלי-פלסטיני לקראת מפנה המאה והאינתיפדיה השנייה.
Original language | Hebrew |
---|---|
Title of host publication | ישראל / פלסטין (קובץ בעריכת קרן אור שלזינגר, גדי אלגזי וירון אזרחי) |
Place of Publication | ירושלים |
Publisher | הוצאת מאגנס |
Pages | 371-404 |
Number of pages | 34 |
ISBN (Print) | 9789654939683 |
State | Published - 2017 |
IHP Publications
- ihp
- Civil-military relations
- Israel -- Treaties, etc -- Munazzamat al-Tahrir al-Filastiniyyah -- 1993 Sept. 13
- Militarism
- Military doctrine
- Palestinian Arabs