Abstract
המאמר בוחן את מקומו של המרכיב הטריטוריאלי בתפיסת הזהות היהודית והישראלית, בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד. לטענת המחבר ניתן לבחון את מקומו של מרכיב זה לאור האופן שבו כינו יהודי ארץ-ישראל את עצמם ואת ארצם בתקופות אלה והשינויים שחלו בו. המסקנה היא שהמרכיב הטריטוריאלי היה גורם מעצב בתהליכי השינוי שחלו בזהות העצמית של יהודי ארץ-ישראל בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד. המאמר מצביע על תהליך המעבר מן השימוש בשמות 'יהודה' ו'יהודים' לצד השימוש בשמות 'ישראל' ו'ארץ-ישראל' לשימוש עקבי בשמות 'ישראל' ו'ארץ-ישראל'. המחבר טוען שישנה זיקה בין שמה של הארץ לזהותו של העם. ההסבר לשינוי זה נעוץ לדעתו בהתפשטותה של ההתישבות היהודית בשלהי ימי בית שני מיהודה הגרעינית לתחומיה של ממלכת ישראל. משמעותה של טענה זו היא כי המרכיב ההתיישבותי והטריטוריאלי היה גורם מעצב בזהות הלאומית היהודית בשלהי ימי בית שני ובתקופת השלטון הרומי. הדיון במאמר יחל בספרות המקרא ובספרות ימי בית שני ויסתיים בספרות חכמים ויבחן את מקומו של המרכיב הטריטוריאלי בזהות הלאומית לאורך זמן.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 127-151 |
| Number of pages | 25 |
| Journal | ציון: רבעון לחקר תולדות ישראל |
| Volume | 75 |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2010 |
IHP Publications
- ihp
- Eretz Israel -- Historical geography
- Eretz Israel -- History -- 586 B.C.-70 A.D., Exilic and Second Temple period
- Eretz Israel -- History -- 70-638, Destruction of the Second Temple to rise of Islam
- Eretz Israel -- History -- To 586 B.C
- Jews -- History -- 953-586 B.C
- Jews -- Identity
- Nationalism
- Territory, National