TY - JOUR
T1 - מטבעות קריפטוגרפיים: אתגרים מושגיים, משפטיים ורגולטיביים
AU - יובל, יונתן
N1 - Refereed/Peer-reviewed
PY - 2023
Y1 - 2023
N2 - מטבעות קריפטוגרפיים מבוססי בלוקצ'יין החלו לאתגר את המשפט כרעיון אף טרם הופעתם הממשית למן שנת 2009. מבחינה תורת-משפטית, יצירת טרנזקציות במבנה של חוזים אלגוריתמיים על גבי הבלוקצ'יין מתיימרת לבטלאת הפער שבין התחייבות ובין ביצוע שדיני החוזים ודינים טרנזקטואליים אחרים מתמקדים בו והתמקדו בו מקדמת דנא. היומרה האלגוריתמית להיעדר אפשרות להפרה חיזקה עוד יותר את התדמית ש"הקוד הוא החוק", וכי העולם הטכנולוגי הממשי מתרחק משיח משפטי ופוליטי שמתקשה להתאים את עצמו למציאות שבה השליטה והפיקוח על התנהגות מערכות מבוזרות חייבים להתקיים באופן אימננטי למערכת. טכנולוגיית הבלוקצ'יין – שבבסיסה היא טכנולוגיה של רישום בעלת יישומיים פוטנציאליים בהקשרים נרחבים הרבה מעבר למטבעות קריפטוגרפיים – היא הזדמנות ודרישה למחשבה תאורטית מחודשת על יחסי משפט וטכנולוגיה, ולמעשה – משפט ומציאות. מאמר זה מבקש לתרום לתאורטיזציה מושכלת של קריפטו-מטבעות כאגד של זיקות תשלומיות ולתשתית מושגית ביקורתית. תכליתו כפולה: בחלקו הראשון הוא מבקש לספק תשתית מושגית ביקורתית, גם אם חלקית, להבנת עומק משפטית של קריפטו-מטבעות. הבנה משפטית פירושה פרשנות ההיבטים של תופעה שהמשפט חייב ויכול להתייחס אליהם, כולל אלו שמאתגרים את המשפט ותובעים ממנו השתנות והעשרה של שפתו ושל יכולותיו; חלקו השני של המאמר משתמש בתובנות שעוצבו בחלקו הראשון לצורך ניסוח ודיון בכמה דילמות רגולטיביות ומשפטיות מרכזיות הקשורות בקריפטו-מטבעות, בעיקר בהקשר הישראלי.נושאים ספציפיים שהמאמר דן בהם בחלק זה הם שיטות תשלום ודוקטרינת מיזוג הערך, חוזים חכמים, ביזור, פסבדונימיות, בועתיות פיננסית, תנודתיות ערך ומנגנוני ייצוב. המאמר דן ביומרתם של חוזים חכמים להיות "ביצוע טהור" שאינו ניתן להפרה (ולפיכך לכאורה אינו טעון כלי פיקוח ואכיפה משפטיים).על בסיס ניתוחים אלו המאמר נזקק לשאלה באילו מובנים ניתן להתייחס למטבעות קריפטוגרפיים כמטבעות, בשונה ממכשירי פינטק ונכסים קריפטוגרפיים אחרים. במקום גישות הגדרתיות ודיאגנוסטיות המאפיינות את השיח, גישתי היא פונקציונלית – עיקרה היחס למכשיר כלשהו כמטבע מצד מגוון של משתמשים, stake holders, רגולטורים ומערכות ייחוס רלוונטיות אחרות. ההצעה התאורטית בפרק זה היא לבחון את הפונקצייה המטבעית בפרספקטיבה יחסותית (Relational) של דוקטרינת מיזוג הערך בניתוח סדרה של סיכונים פרדיגמטיים: סיכוני שוק, סיכונים תפעוליים, סיכוני אבטחת מידע (סייבר) וסיכונים רגולטוריים.בחלקו השני המאמר סוקר את המצב המשפטי של מטבעות קריפטוגרפיים בישראל ומתמקד באסדרה – או היעדרה – בחתכי מטבע, נכס, נייר ערך ומיסוי. המאמר מנתח ניירות עמדה ופסיקה עדכנית בשאלות רגולטיביות וכן בשאלת הסירוב למתן שירותים בנקאיים הנוגעים למטבעות קריפטוגרפיים והאופנים ובאסטרטגיה של פתיחות רגולטיבית הדרגתית. בניגוד למרבית תשומת הלב הציבורית והסנסציונית, האינטרס המדריך את המאמר אינו צבירת ערך והשאתו (השקעה) אלא העברת ערך (תשלום) בלבד. הוא בוחן את הפוטנציאל, היומרות, את הסיכונים ואת הניצול לרעה של שיטת העברת ערך בעלת חסמי כניסה נמוכים (פונקציונלית וכלכלית) מבחינת ציבור משתמשים מבוזר ואוניברסלי אשר בחלקו המשמעותי מודר כיום מן המערכת הבנקאית המסורתית. המאמר מסתיים בהתראה מפני התעלמות ארוכת שנים מתופעת המטבעות הקריפטוגרפיים בישראל – חקיקתית, רגולטיבית ושיפוטית – וקורא להתמודדות כוללת עימה כדי שתופעה זו, שהפוטנציאל שלה רב וסיכוניה אינם מבוטלים, לא תוסיף להתקיים בשטח אפור משפטי ורגולטיבי, הנובע בין השאר מאי-הבחנה נאותה בין סיכונים אותנטיים לסיכונים מדומים. (מתוך המאמר)
AB - מטבעות קריפטוגרפיים מבוססי בלוקצ'יין החלו לאתגר את המשפט כרעיון אף טרם הופעתם הממשית למן שנת 2009. מבחינה תורת-משפטית, יצירת טרנזקציות במבנה של חוזים אלגוריתמיים על גבי הבלוקצ'יין מתיימרת לבטלאת הפער שבין התחייבות ובין ביצוע שדיני החוזים ודינים טרנזקטואליים אחרים מתמקדים בו והתמקדו בו מקדמת דנא. היומרה האלגוריתמית להיעדר אפשרות להפרה חיזקה עוד יותר את התדמית ש"הקוד הוא החוק", וכי העולם הטכנולוגי הממשי מתרחק משיח משפטי ופוליטי שמתקשה להתאים את עצמו למציאות שבה השליטה והפיקוח על התנהגות מערכות מבוזרות חייבים להתקיים באופן אימננטי למערכת. טכנולוגיית הבלוקצ'יין – שבבסיסה היא טכנולוגיה של רישום בעלת יישומיים פוטנציאליים בהקשרים נרחבים הרבה מעבר למטבעות קריפטוגרפיים – היא הזדמנות ודרישה למחשבה תאורטית מחודשת על יחסי משפט וטכנולוגיה, ולמעשה – משפט ומציאות. מאמר זה מבקש לתרום לתאורטיזציה מושכלת של קריפטו-מטבעות כאגד של זיקות תשלומיות ולתשתית מושגית ביקורתית. תכליתו כפולה: בחלקו הראשון הוא מבקש לספק תשתית מושגית ביקורתית, גם אם חלקית, להבנת עומק משפטית של קריפטו-מטבעות. הבנה משפטית פירושה פרשנות ההיבטים של תופעה שהמשפט חייב ויכול להתייחס אליהם, כולל אלו שמאתגרים את המשפט ותובעים ממנו השתנות והעשרה של שפתו ושל יכולותיו; חלקו השני של המאמר משתמש בתובנות שעוצבו בחלקו הראשון לצורך ניסוח ודיון בכמה דילמות רגולטיביות ומשפטיות מרכזיות הקשורות בקריפטו-מטבעות, בעיקר בהקשר הישראלי.נושאים ספציפיים שהמאמר דן בהם בחלק זה הם שיטות תשלום ודוקטרינת מיזוג הערך, חוזים חכמים, ביזור, פסבדונימיות, בועתיות פיננסית, תנודתיות ערך ומנגנוני ייצוב. המאמר דן ביומרתם של חוזים חכמים להיות "ביצוע טהור" שאינו ניתן להפרה (ולפיכך לכאורה אינו טעון כלי פיקוח ואכיפה משפטיים).על בסיס ניתוחים אלו המאמר נזקק לשאלה באילו מובנים ניתן להתייחס למטבעות קריפטוגרפיים כמטבעות, בשונה ממכשירי פינטק ונכסים קריפטוגרפיים אחרים. במקום גישות הגדרתיות ודיאגנוסטיות המאפיינות את השיח, גישתי היא פונקציונלית – עיקרה היחס למכשיר כלשהו כמטבע מצד מגוון של משתמשים, stake holders, רגולטורים ומערכות ייחוס רלוונטיות אחרות. ההצעה התאורטית בפרק זה היא לבחון את הפונקצייה המטבעית בפרספקטיבה יחסותית (Relational) של דוקטרינת מיזוג הערך בניתוח סדרה של סיכונים פרדיגמטיים: סיכוני שוק, סיכונים תפעוליים, סיכוני אבטחת מידע (סייבר) וסיכונים רגולטוריים.בחלקו השני המאמר סוקר את המצב המשפטי של מטבעות קריפטוגרפיים בישראל ומתמקד באסדרה – או היעדרה – בחתכי מטבע, נכס, נייר ערך ומיסוי. המאמר מנתח ניירות עמדה ופסיקה עדכנית בשאלות רגולטיביות וכן בשאלת הסירוב למתן שירותים בנקאיים הנוגעים למטבעות קריפטוגרפיים והאופנים ובאסטרטגיה של פתיחות רגולטיבית הדרגתית. בניגוד למרבית תשומת הלב הציבורית והסנסציונית, האינטרס המדריך את המאמר אינו צבירת ערך והשאתו (השקעה) אלא העברת ערך (תשלום) בלבד. הוא בוחן את הפוטנציאל, היומרות, את הסיכונים ואת הניצול לרעה של שיטת העברת ערך בעלת חסמי כניסה נמוכים (פונקציונלית וכלכלית) מבחינת ציבור משתמשים מבוזר ואוניברסלי אשר בחלקו המשמעותי מודר כיום מן המערכת הבנקאית המסורתית. המאמר מסתיים בהתראה מפני התעלמות ארוכת שנים מתופעת המטבעות הקריפטוגרפיים בישראל – חקיקתית, רגולטיבית ושיפוטית – וקורא להתמודדות כוללת עימה כדי שתופעה זו, שהפוטנציאל שלה רב וסיכוניה אינם מבוטלים, לא תוסיף להתקיים בשטח אפור משפטי ורגולטיבי, הנובע בין השאר מאי-הבחנה נאותה בין סיכונים אותנטיים לסיכונים מדומים. (מתוך המאמר)
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,001088859
M3 - מאמר
SN - 1565-5474
VL - טז
SP - 447
EP - 510
JO - דין ודברים: כתב-עת משפטי בין-תחומי
JF - דין ודברים: כתב-עת משפטי בין-תחומי
IS - 2
ER -