Abstract
המעברים בין אדום לבבל במזמור קלז בתהלים העסיקו את ספרות המחקר. דומה כי המעבר המוקשה ביותר בפרק הוא בין פס' ז, העוסק בבני אדום: 'זכר ה' לבני אדום את יום ירושלים האמרים, ערו ערו עד היסוד בה', לפס' ח', שבו מדובר בנקמה בבבל דווקא: 'בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו'. במאמר זה מוצע כי הזיקה בין בבל לאדום במזמור זה נסמכת על כיבושי נבונאיד מלך בבל באדום. נבונאיד הנציח את ניצחונו בכתובת שנחקקה במרומי קלעת-סלע, אחד ממבצרי הסלע באדום. זיקה זו מסבירה מדוע מייחל המשורר לניפוץ עולליה של בבל דווקא על הסלע שבאדום, כנאמר בפס' ט: 'אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע'. הווי אומר: המשורר מתפלל שנבונאיד מלך בבל ינופץ דווקא במקום שבו הנציח את התפארותו בכיבוש אדום. תקוותו של המשורר היא כי כשם שאדום, שהייתה שותפה למחריבי יהודה והמקדש, ושסמכה על ביצורי הסלע, נפלה והוכנעה, כך הסלע יהיה מקום ניפוצה של בבל, אשר מלכה נבונאיד כה התפאר בכיבושה. (תקציר מתוך הגיליון)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 5-12 |
| Number of pages | 8 |
| Journal | קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה |
| Volume | 133 |
| State | Published - 2009 |
IHP Publications
- ihp
- Bible -- Psalms
- Edom (Kingdom)
- Eretz Israel -- Antiquities -- 586 B.C.-70 A.D., Exilic and Second Temple period
- Eretz Israel -- History -- To 586 B.C
- Inscriptions, Akkadian
- International relations -- History -- To 333 B.C
- Middle East -- Historical geography
- Nabataeans