מהו "הסדר"? קו הגבול בין תיאום לבין התאמה בחוק ההגבלים העסקיים

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

חוק ההגבלים העסקיים אוסר עריכת הסדר כובל. הסדר כובל מורכב משני חלקים עיקריים - יסוד ההסדר ויסוד הכבילה של התחרות. עד היום לא זכה יסוד ההסדר להיחשף לאור הזרקורים, למרות חשיבותו לתיחום המקרים הנופלים בגדר האיסור ההגבלי. המאמר מבקש לגדור את גבולותיו של המונח "הסדר" על ידי מתן מענה לשלוש שאלות קשורות: ראשית, מה ראוי שיהווה הסדר לצורך חוק ההגבלים העסקיים? שנית מה מהווה הסדר לצורך החוק? ושלישית, מהן הדרכים שבהן ניתן להוכיח את קיומו? עיקר המאמר מתמקד בהבחנה בין תיאום לבין התאמה אוליגופוליסטית. מבחינה משפטית, ההבדל בין השניים ברור וחד-משמעי: התיאום אסור, ואילו ההתאמה מותרת ואינה נכנסת תחת כנפיו של המונח "הסדר". אולם ההבחנה בין השניים בעולם המעשה קשה פעמים רבות להחלה. מאמר זה מציע מבחני עזר אחדים לעריכת הבחנה זו, וכן טעמים להצדקת ההבחנה. כמו כן המאמר מנתח את החריג להבחנה האמורה הקבוע בחוק, הקובע כי התאמה להסדר כובל קיים הינה אסורה, ובלבד שהמתאים מודע לקיומו של הסדר כאמור (תקציר מתוך המאמר).
Original languageHebrew
Pages (from-to)591-639
Number of pages49
Journalעיוני משפט
Volume29
Issue number3
StatePublished - 2006

IHP Publications

  • ihp
  • Antitrust law
  • Antitrust law -- Israel
  • Oligopolies
  • Restraint of trade
  • אוליגופולים
  • דיני הגבלים עסקיים
  • הסדרים כובלים
  • חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח- 1988

Cite this