Abstract
במאמר-סקירה זה על הספר "ישראל ומשפחת העמים: מדינה יהודית וזכויות האדם", מאת אלכסנדר יעקובסון ואמנון רובינשטיין, נידונות שתי תזות מנוגדות על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. המחברים גורסים שישראל היא מדינת לאום יהודית מתוקנת ודמוקרטיה מערבית איכותית, ומציגים שלושה טיעונים לביסוס תזה זו: ישראל זכתה ועודנה זוכה בלגיטימציה בין-לאומית להקמתה ולקיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית; השוואה למדינות דמוקרטיות אחרות מראה כי אין לישראל שום מאפיין ייחודי הפוגע באופייה הדמוקרטי; וישראל מקיימת את כל האמנות הבין-לאומיות הנוגעות בזכויות אדם ובזכויות מיעוטים. מול תזה זו מוצגת התזה החלופית שלפיה ישראל אינה דמוקרטיה מערבית, אלא דמוקרטיה העומדת בסתירה לצביונה היהודי וליעדיה הציוניים. ההשוואה עם מדינות מערביות חושפת סטיות לא-מידתיות וצירוף פוגעני של כשלים, הכוללים העדר לאומיות אזרחית כלל-ישראלית; אי-הפרדה דה-יורה או דה-פקטו בין דת למדינה; אי-שוויון של האזרחים לפני המדינה ורשויותיה, המתבטא במיצב נחות של נשים וערבים; העדר חוקה משוריינת; קיום של מצב חירום תמידי המעניק סמכויות גורפות לכוחות הביטחון; והעדר גבולות-קבע וכיבוש ממושך של עם אחר. הכרה בסתירה זו תסייע במציאת דרכים לריכוכה, ותוביל בכך לשיפור איכותה של הדמוקרטיה הישראלית (תקציר מתוך המאמר).
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 13-24 |
| Number of pages | 12 |
| Journal | משפט וממשל |
| Volume | 10 |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2006 |
IHP Publications
- ihp
- Democracy
- Human rights
- Judaism and state
- Nation-state
- Religion and state
- Zionism
