Abstract
משק הפסולת בישראל ניצב על סף משבר, כאשר נכון לשנת 2024 מעל 75% מתוך שישה מיליון טונות הפסולת העירונית מועברים עדיין להטמנה, עתודות שטחי ההטמנה אוזלות, ומהפכת המחזור לא נחלה הצלחה. הכישלון במעבר ממשק מוטה הטמנה למשק מוטה מחזור והשבת אנרגיה נובע מחוסר יציבות רגולטורית, תחלופת שרים תדירה והתנגדויות נרחבות מצד הרשויות המקומיות והציבור, החושש ממפגעים בריאותיים וסביבתיים (תופעת ה-NIMBY - "לא בחצר האחורית שלי"). כדי לאפשר הקמת פתרונות קצה הכרחיים, המאמר מציע לאמץ גישה של הסכמה ציבורית (YIMBY), אשר תישען על בניית אמון מול התושבים באמצעות קביעת מדיניות אחידה ויעדים מחייבים, שימוש בטכנולוגיות המיטביות הזמינות (BATs) להפחתת פליטות, הבטחת שקיפות מלאה בנתונים, ואכיפה מחמירה. בנוסף, נדרשת הקפדה על צדק חברתי-סביבתי שיבוא לידי ביטוי בהקמת מתקנים אזוריים מבוזרים, ושיתוף פעולה הדוק עם הקהילה והרשויות המקומיות. חשיבותו של תהליך שיתופי ושקוף מומחשת במאמר דרך השוואה בין המאבקים הציבוריים והפוליטיים שבלמו את מתקני הפסולת בראשון לציון ובמישור אדומים, לבין קידומו המוצלח של המתקן להשבת אנרגיה בנאות חובב. מתקן זה קודם בשיתוף פעולה מלא עם עיריית באר שבע והציבור, תוך התחשבות בכיווני הרוח למניעת זיהום בעיר, יישום הגנות סביבתיות מתקדמות והבטחת מנגנוני ניטור וקנסות מחמירים.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Journal | אקולוגיה וסביבה |
| State | Published - 2025 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 12 Responsible Consumption and Production
IHP Publications
- ihp
- Environmental justice
- Environmental policy
- Public opinion
- Recycling (Waste, etc.)
- Waste disposal
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver