לבנון אחרי הסכם דוחה מ-2008: לידתה של הרפובליקה השיעית הבלתי מוכרזת של לבנון: [מתוך המדור: הבמה המחקרית]

מאמר זה טוען כי הסכם דוחַה מ-2008 נתן את האות להולדת "הרפובליקה השיעית הבלתי מוכרזת" בלבנון. מאז נתונה השליטה בפוליטיקה של הממסד הלבנוני ביד הברזל של חזבאללה. ההסכם – שהגיע בעקבות שלושה אירועים מכוננים – ההתנקשות ברַפיק אל-חַרירי, נסיגת הצבא הסורי מלבנון ומלחמת לבנון השנייה – נתן בידי חזבאללה והקואליציה שבראשה עמד את השליטה בפוליטיקה הלבנונית. במקום לנסות ליצור משטר אִסלאמיסטי, להנהיג שינויים חוקתיים או לדרדר את לבנון לעימות פוליטי פנימי, אימץ חזבאללה מדיניות פרגמטית המתבטאת בקבלת השיטה הפוליטית הקיימת, תוך ניסיון לשלוט במרכזי הכוח הפוליטי בלבנון ולהבטיח כי מדיניותה הרשמית של המדינה תעלה בקנה אחד עם תכתיבי "ההתנגדות האסלאמית בלבנון". כל ההתפתחויות המדיניות המשמעותיות שידעה לבנון בין 2008 לבין החתימה על הסכם הגז עם ישראל בשלהי 2022 תומכות בטענה כי חזבאללה מכתיב את קבלת ההחלטות במדינה הלבנונית. הסכם דוחה לא היה תולדה של הנסיבות שבצילן נחתם אלא תוצר של שני תהליכי עומק שהחלו עשרות שנים קודם לכן: המיליטריזציה של הקהילה השיעית בלבנון והפטרונות החיצונית. תהליכים אלה מיקמו את הקהילה השיעית כמרכז הכובד של הפוליטיקה הלבנונית, והסכם זה אכן עולה בקנה אחד עם התבססותה של הקהילה השיעית כמרכז הכובד המדיני בתוך לבנון. אומנם מחזיקי המשרות הבכירות בלבנון (להוציא יו"ר הפרלמנט) אינם שיעים, אולם אף אחד מהם לא יוכל להתמנות או להיבחר ללא הסכמתו של חזבאללה, וזו תמצית המודל של הרפובליקה השיעית הבלתי מוכרזת: שליטה במערכות השלטון ללא צורך בהשתלטות עליהן. ההשתלבות של חזבאללה במערכת הפוליטית אינה נובעת מתוך הכרה בלגיטימציה לקיומה, אלא נועדה להבטיח שלא תהווה איום על מעמדה האוטונומי של "ההתנגדות האסלאמית" בלבנון. (מתוך המאמר).