TY - JOUR
T1 - 'כי מלבד האויר והמרחץ מה יש לנו פה?' פיתוח התיירות בטבריה בתקופת המנדט ותרומתה של הקהילה היהודית
AU - הרן, גיל
AU - ינקלביץ, אסתי
AU - זלצר, אסף
N1 - Refereed/Peer-reviewed
PY - 2023
Y1 - 2023
N2 - המאמר דן בפיתוח התיירות בטבריה בתקופת המנדט. המחברים סוקרים את מוקדי המשיכה התיירותיים הראשוניים בעיר ובוחנים את השפעתם על הנוף העירוני, ואף עומדים על מכלול המאפיינים של העיר ואוכלוסייתה ועל השינויים שחלו במרחב העירוני בדגש על חלקה של הקהילה היהודית. בעשורים האחרונים של המאה התשע עשרה החלה פעילות תיירותית חילונית במרחב ארץ-ישראל, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה הארץ ליעד תיירותי משמעותי. פיתוח התיירות והגידול בהיקפה היו מן השינויים הגדולים שהתחוללו בתקופת המנדט בארץ בכלל ובטבריה בפרט, והדבר התאפשר בין היתר בזכות שיפור דרכי התחבורה. אולם לגידול בהיקף הפעילות התיירותית בעיר נלוותה תחושת החמצה, בשל חוסר היכולת לנצל באופן מיטבי את גורמי המשיכה הייחודיים שלה – מעמדה כאחת מארבע ערי הקודש, תנאי מזג האוויר הנוחים בחורף, הסמיכות לאגם בעל משמעות היסטורית ודתית לנוצרים, שהתאים גם לרחצה, והמעיינות החמים. אף על פי שהוקמו בעיר שירותי אירוח, שכללו מלונות וחופי רחצה, לא הצליחה טבריה להפוך למוקד תיירות משמעותי ולממש את מלוא הפוטנציאל התיירותי שהיה טמון בה. נראה שמאפייני האוכלוסייה והאווירה המקומית, כוחה המוגבל של העיר למשוך אליה השקעות כספיות, היעדר מוטיווציה לפיתוח מכלול מרכיבי התיירות והיעדר סיוע ותקציבים מהשלטון המרכזי וממוסדות היישוב – כל אלה עיכבו את התפתחות התיירות בעיר. (מתוך המאמר)
AB - המאמר דן בפיתוח התיירות בטבריה בתקופת המנדט. המחברים סוקרים את מוקדי המשיכה התיירותיים הראשוניים בעיר ובוחנים את השפעתם על הנוף העירוני, ואף עומדים על מכלול המאפיינים של העיר ואוכלוסייתה ועל השינויים שחלו במרחב העירוני בדגש על חלקה של הקהילה היהודית. בעשורים האחרונים של המאה התשע עשרה החלה פעילות תיירותית חילונית במרחב ארץ-ישראל, ולאחר מלחמת העולם הראשונה הפכה הארץ ליעד תיירותי משמעותי. פיתוח התיירות והגידול בהיקפה היו מן השינויים הגדולים שהתחוללו בתקופת המנדט בארץ בכלל ובטבריה בפרט, והדבר התאפשר בין היתר בזכות שיפור דרכי התחבורה. אולם לגידול בהיקף הפעילות התיירותית בעיר נלוותה תחושת החמצה, בשל חוסר היכולת לנצל באופן מיטבי את גורמי המשיכה הייחודיים שלה – מעמדה כאחת מארבע ערי הקודש, תנאי מזג האוויר הנוחים בחורף, הסמיכות לאגם בעל משמעות היסטורית ודתית לנוצרים, שהתאים גם לרחצה, והמעיינות החמים. אף על פי שהוקמו בעיר שירותי אירוח, שכללו מלונות וחופי רחצה, לא הצליחה טבריה להפוך למוקד תיירות משמעותי ולממש את מלוא הפוטנציאל התיירותי שהיה טמון בה. נראה שמאפייני האוכלוסייה והאווירה המקומית, כוחה המוגבל של העיר למשוך אליה השקעות כספיות, היעדר מוטיווציה לפיתוח מכלול מרכיבי התיירות והיעדר סיוע ותקציבים מהשלטון המרכזי וממוסדות היישוב – כל אלה עיכבו את התפתחות התיירות בעיר. (מתוך המאמר)
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,000815164
M3 - מאמר
SN - 0334-4657
VL - 183
SP - 47
EP - 70
JO - קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה
JF - קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה
ER -