Abstract
המאמר מנתח את המחקר בתאי גזע בישראל כמקרה בוחן. מחקר בתאי גזע מצוי כיום בחזית המחקר הביוטכנולוגי ומאפשר בין היתר פיתוח טיפולים רפואיים מצילי חיים. עם זאת תחום מחקר זה שנוי במחלוקת מוסרית ודתית ומעורר שאלות יסוד בדבר מועד ראשית החיים, כבוד האדם וגבולותיה האתיים של העשייה המדעית. המחלוקת האתית עמוקה ומשתקפת במגוון הרחב של הסדרים משפטיים הנוגעים למחקר בתאי גזע במדינות שונות ברחבי העולם וכן בשינויי המדיניות התכופים שהתחוללו בתחום זה. המאמר מנתח את פעילות המו"פ בישראל לאור שינויי מדיניות אלה תוך התמקדות בשני סוגי הסדרים: סוג אחד של הסדרים נועד להשפיע על ההשקעה הפרטית במו"פ, באמצעות רישום פטנט, וסוג שני נוגע להסדרי המימון הציבורי למו"פ. המאמר סוקר את השינויים שהתחוללו בהסדרים אלה בארצות הברית, באירופה ובישראל ובוחן באיזו מידה ניתן להצביע על קשר בין שינויי המדיניות לבין תפוקת המו"פ של חוקרים ישראלים בתחום תאי הגזע. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 973-1022 |
Number of pages | 50 |
Journal | משפטים |
Volume | 44 |
Issue number | 3 |
State | Published - 2015 |
IHP Publications
- ihp
- Delegated legislation
- Embryonic stem cells
- European Union countries -- Economic policy
- Patent licenses
- Patents
- Research and development projects
- Stem cells
- United States -- Economic policy