Abstract
מאמר זה מציג את יחסי הכוחות בין השחקנים השונים בזירת מדיניות הבריאות בישראל, תוך התמקדות בסוגיית יחסי פוליטיקאים-פקידים ובשקיפות סביב תהליך התקצוב הציבורי. המאמר מצביע על הפקידים במשרד האוצר כשחקנים הדומיננטיים ובעלי העוצמה הרבה ביותר בזירה, אם כי כוחם של אלה אינו תמיד מוחלט. התנהלותו של האוצר, העושה שימוש נרחב בחוק ההסדרים, לא תמיד מאפשרת לשחקנים האחרים להשתתף ולהשפיע על תוצאות המדיניות. התנהלות זו מעוררת אי אמון בין השחקנים השונים בזירת מדיניות הבריאות. בסביבה של אי אמון ותחת תנאים מבניים המכתיבים ריכוזיות ועוצמה רבה לפקידי האוצר, נוטים השחקנים האחרים בזירת זו לחפש פתרונות מגוונים שיקדמו את המדיניות הציבורית הרצויה בעיניהם. לעיתים הדרך היחידה לקדם מדיניות ציבורית רצויה היא באמצעות שיתוף פעולה או חבירה ליוזמות של פקידי האוצר. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 59-88 |
| Number of pages | 30 |
| Journal | ביטחון סוציאלי |
| Volume | 91 |
| State | Published - 2013 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 10 Reduced Inequalities
IHP Publications
- ihp
- Budget -- Israel
- Budget -- Law and legislation -- Israel
- Clerks
- Health -- Israel -- Finance
- Politicians
- Transparency in government
- Trust
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver