Abstract
הירידה הקוגניטיבית בקרב האוכלוסייה המזדקנת הפכה לנטל בריאותי משמעותי, במיוחד לנוכח העלייה בשכיחות מחלת הדמנציה, המגיעה ל-%40 ויותר בקרב זקנים מעל גיל 80, והיא מהווה נטל כספי על החברה והפרט כאחד. האטת המחלה ועיכוב הירידה הקוגניטיבית במספר חודשים או בשנה יביאו לחיסכון משמעותי הן לחברה והן לפרט, ולכן יש צורך לאבחן הידרדרות קוגניטיבית משמעותית בהקדם האפשרי. יעד זה הפך לנושא מרכזי במחקר בעשורים האחרונים. המושג "הפרעה קוגניטיבית קלה" (Mild Cognitive Impairment) הינו מושג ישן שהוטבע כבר בשנות השישים של המאה העשרים. עבור רוב החוקרים והקלינאים, MCI מגדיר שלב ביניים בין שינוי קוגניטיבי של הזדקנות רגילה לבין דמנציה מוקדמת. חשוב לאבחן את התופעה, שכן ישנו שיעור שנתי גבוה של אנשים (%15-%12) הסובלים מ-MCI והופכים עם הזמן לדמנטיים. יותר מ-%40 מן המטופלים הסובלים מ-MCI יהפכו דמנטיים תוך 3 שנים ואולי %100 יהפכו דמנטיים תוך 10 שנים. המחקר כיום מכוון לגילוי מנבאי דמנציה, באמצעות צילומי רנטגן נוירולוגיים, בדיקות מעבדתיות, אפיונים קליניים או מבחנים נוירופסיכולוגיים שתכליתם ניבוי ירידה קוגניטיבית עתידית. הצורך להגדיר את מבנה המחלה ולהבין את המושג MCI חיוני ביותר בימינו. מאמר זה סוקר את המושג, את אבחונו ואת המשתנים המנבאים ירידה קוגניטיבית עתידית. כמו כן דן המאמר בשאלה האם יש צורך לטפל בתופעה זו (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 29-38 |
| Number of pages | 10 |
| Journal | גרונטולוגיה: כתב-עת בנושאי הזיקנה |
| Volume | 35 |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2008 |
IHP Publications
- ihp