Abstract
מאמר זה בוחן את הגדרתו של יסוד ההתרשלות בעוולת הרשלנות נוסח ישראל מפרספקטיבה היסטורית-תיאורית ומפרספקטיבה עיונית-נורמטיבית. פרק א' מראה, כי למרות שבית המשפט העליון מעולם לא אימץ באורח פסקני הגדרה עיונית אקסקלוסיבית למושג ההתרשלות, התפיסה הדומיננטית של מונח זה בפסיקה הישראלית הייתה ועודנה תפיסה כלכלית. הגדרה אחת שנתקבלה אצלנו כבר בשלהי שנות החמישים מקבילה, פחות או יותר, לנוסחה האלגברית הידועה שטבע השופט האמריקני לרנד-הנד, לפיה התרשלות משמעה אי-נקיטה באמצעי זהירות שעלותו נמוכה מתוחלת הנזק שיש בכוחו למנוע. הגדרה שנייה, ותיקה ונפוצה אף היא, בוחנת את תוחלת הנזק, עלות מניעתו והתועלת שניתן להפיק מהפעילות יוצרת הסיכון. במרוצת השנים בית המשפט העליון אף עידן ועדכן את הנוסחאות המסורתיות על בסיס תובנות כלכליות. לזמן מה נדמה היה כי נוצרים בקיעים בתפיסה המסורתית. שתי הגדרות חדשות, לא-כלכליות, למושג ההתרשלות הוצעו בפסיקה הישראלית. האחת מבקשת להחדיר שיקולים לא-כלכליים אל תוך הנוסחה האלגברית של לרנד-הנד, אשר הופכת בכך לפורמולה תוצאתנית חובקת-כל. השנייה מכירה ברלוונטיות של שיקולים לא-כלכליים לצד השיקולים הכלכליים, אך אינה קובעת נוסחה לאיזון ביניהם. המאמר מציג את הקשיים שמעוררות הגדרות אלה ומדגיש כי אף אחת מהן לא קנתה לה אחיזה של ממש בשיח השיפוטי, כך שמעמדן הדומיננטי של ההגדרות המסורתיות נשמר. (תקציר מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 351-416 |
| Number of pages | 66 |
| Journal | משפטים |
| Volume | 38 |
| Issue number | 1-2 |
| State | Published - 2008 |
IHP Publications
- ihp
- Damages
- Judgments
- Kant, Immanuel -- 1724-1804
- Law and economics
- Negligence