ילקוט המזמורים האלוהיסטי וכתיבת שמות האל בקומראן

יונתן בן-דב

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

קורותיו של האלוהים בספרי המקרא מגוללות סיפור של התרחקות הדרגתית. בעוד שבספר בראשית יורד האל בכבודו ובעצמו וקורא אל האדם "איכה", הרי בספרים המאוחרים של המקרא הוא לובש לעתים דמות של אל מסתתר. במוקד המאמר שתי תופעות: האחת נוגעת לאופן התגבשותו של ספר תהילים המקראי, והשניה נוגעת למנהגי סופרים במגילות מקומראן. ההצעה לקשור את שתי התופעות האלה אינה פשוטה כלל ועיקר. הופעת שם האלוהים בילקוט המזמורים בתהילים משותפת לכל עדי הנוסח של הספר, משמע שהיא קדומה באופן יחסי. ואילו החלפת שם האל בכתבי קומראן מיוצגת אך ורק בכתבי יד מאתר זה, שזמנם לא קדם למאה השניה לפסה"נ, ורובם הם בני המאה הראשונה לפסה"נ או לאחר מכן. יחד עם זאת כאשר פורשים את שתי התופעות כראוי, על כל הפרטים הכרוכים בהן, יש בסיס לקשור ביניהן. המחבר מבקש להראות כי המנהגים של הרחקה ושל המנעות מכתיבת שם האל רווחו לא רק בתקופה החשמונאית ואילך, כפי שמעידים המגילות מקומראן וכתבי יד קדומים של תרגום השבעים, אלא אף בתקופה קדומה יותר, עת עוצב ילקוט המזמורים האלוהיסטי. המחבר מנסה גם לעמוד על האידיאולוגיה המשותפת לחוגים שאחזו במנהגי הרחקה אלה. Refereed/Peer-reviewed
Original languageHebrew
Pages (from-to)53-80
Number of pages28
Journalמגילות
Volume8-9
StatePublished - 2010

IHP Publications

  • ihp
  • Bible -- Psalms
  • Criticism, Textual
  • Dead Sea scrolls
  • Manuscripts, Hebrew

Cite this