Abstract
מערכת החינוך הישראלית משרתת תלמידים דו־לשוניים רבים, אשר דוברים בביתם שפה שאינה עברית, ולפיכך נחשפים פחות לשפה העברית מאשר עמיתיהם החד־לשוניים. למרות השונות הרבה בקרב התלמידים הדו־לשוניים , ממצאים עקביים מהעולם ומישראל מצביעים על כך שהם מצויים בסיכון לפתח חסכים בתפקוד השפתי והאורייני. הסקירה הנוכחית מציגה לאנשי המחקר והשדה את ההשפעות האפשריות של החשיפה הפחותה לעברית על הידע הלשוני (אוצר מילים, מורפולוגיה ותחביר), הקריאה (פענוח, שטף והבנת הנקרא) והכתיבה (כתיב והבעה בכתב) של התלמידים הדו־לשוניים. מתוך הסקירה עולה כי השפה והמיומנויות האורייניות מושפעות בו-זמנית מהיבטים אוניברסליים כמו גם מהיבטים ייחודיים של השפה ומערכת הכתב העברית. בנוסף, הממצאים מציגים תמונה מורכבת בה מתועדים לאורך ההתפתחות פערים ברורים בחלק מהתחומים, למשל באוצר מילים ובהבנת הנקרא, בעוד שבתחומים אחרים תמונת התפקוד אינה אחידה. כך, רכישת הקריאה המוקדמת דומה לזו של חד־לשוניים, אך פערים מופיעים בהמשך בשטף הקריאה ובקריאה לא מנוקדת. כמו-כן, אנו מזהות תחומים משמעותיים שבהם קיים מידע מועט ונדרש המשך מחקר (תחביר, כתיב והבעה בכתב). התשתית המחקרית המובאת בסקירה מובילה אותנו להציע קווים מנחים להתערבות חינוכית ואבחון מבוססי מחקר המותאמים לצרכים הייחודיים של תלמידים דו־לשוניים במטרה לקדם את שגשוגם האקדמי. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Journal | אוריינות ושפה |
| State | Published - 2022 |
IHP Publications
- ihp
- Hebrew language
- Hebrew language -- Morphology
- Hebrew language -- Syntax
- Language acquisition
- Language awareness
- Learning disabilities -- Diagnosis
- Literacy
- Multilingualism
- Native language
- People with social disabilities -- Education
- Reading
- Reading comprehension
- School children
- Vocabulary
- Writing
