Abstract
מאמר זה דן ביחסי הגומלין בין הממשל לבין ארגוני סנגור בתחום החברה והרווחה. על פי התפיסה המקובלת כיום, יחסי ממשלה-ארגוני סנגור הם יחסים שיש בהם קונפליקט פנימי מובנה. על כן, הן הממשלה והן ארגוני סנגור נרתעים מיצירת יחסי תלות ביניהם, לרבות יצירת יחסים כלכליים. מאמר זה מציג עמדה אלטרנטיבית הגורסת כי נדרש שינוי ביחסי הגומלין בין הממשלה לבין ארגוני סנגור. לפי עמדה זו, מותר למדינה לתרום לקיומם ולעצמאותם של ארגוני סנגור בתחום החברה והרווחה, משום שלנוכח החלשת מדינת הרווחה וצמיחת משטרים ניאו-ליברליים, ארגוני סנגור בתחום החברה והרווחה מהווים ערובה לקיומה של דמוקרטיה פלורליסטית אמיתית, שבה יש לשכבות מוחלשות יכולת השתתפות אזרחית משמעותית. על כן מומלץ לממשלה להכיר באופן עקרוני בארגונים אלה כארגונים יציגים של קבוצות מודרות בחברה, ולהעניק להם סיוע כספי בהיקף מוגבל, תוך הבטחת מעמדם האוטונומי באמצעות חקיקה.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 115-127 |
| Number of pages | 13 |
| Journal | חברה ורווחה: רבעון לעבודה סוציאלית |
| Volume | 32 |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2012 |
IHP Publications
- ihp
- Israel -- Politics and government
- Non-governmental organizations
- Social advocacy
- Social policy