'יחד עם זה שהיה דמיוני - היה זה עולם שנועצים בו שינים': האליבי כחזרת האפשרי

Research output: Chapter in Book/Report/Conference proceedingChapter

Abstract

במאמר עוסקת המחברת ביחס בין היסוד הביתי ובין היסוד האלביתי ביחסי אהבה דרך קריאה מקרוב בסיפור 'אהבה' מאת קלריס ליספקטור. האלביתי הוא שמלווה את התחושה של החריגה מגבולות ההיגיון, מגבולות הסוגה ואולי גם מגבולות האנושי: השג שבכל אדם, רוח הרפאים השבה ומתגלה לנו כביכול מבחוץ - אך למעשה מגיחה אלינו מתוך עצמנו. אמיר מדגימה את האלביתי דרך סיפור המתאר את הטלטלה שעוברת על אנה, אישה שחיה חיים בורגניים ושלווים בחיק משפחתה, בעקבות מפגש רגעי עם מה שעבורה מייצג את האלביתי: איש עיוור העומד בתחנה ולועס מסטיק. מדוע "עיוור שלועס מסטיק" יוצר חוויה אלביתית? אולי משום שהצירוף של העיוורון, שהוא בעל מעמד מיתי בפולקלור האנושי, עם הפעולה היום-יומית של לעיסת מסטיק, יוצר מגע בלתי אפשרי בין קודש לחול, בין חיים למוות, בין אלוהי לאנושי. בכל מקרה, וכפי שאופייני לליספקטור, דבר אינו מובן מאליו בהתרחשות הזאת, וככל שהעלילה נחשפת כך מתבררת המורכבות החבויה אפילו במה שנראה לכאורה פשוט וחד-משמעי. אלא שהתודעה לא רק פוגשת את האובייקט כמוכר או כזר - אלא פוגשת גם את עצמה כמוכרת או כזרה באמצעותו: בעודה עוטפת אותו בהקשר מוכר היא מחזקת את תחושת ה"מוכרות" שלה עצמה, ואילו כאשר היא פוגשת אותו בזרותו, באמצעות המפגש היא נתקלת גם ביסודות הזרים לה בה עצמה. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Title of host publicationספת התרבות
Editorsענר גוברין
Place of Publicationתל אביב
Publisherרסלינג
Pages93-109
Number of pages17
StatePublished - 2019

IHP Publications

  • ihp

Cite this