Abstract
מהו חלקם של יזמי מדיניות בעיצוב הדינמיקות המובילות ליחסי נורמליזציה בין מדינות שכנות לאחר הסכם שלום? האם אפשר להצביע על השפעה משמעותית שלהם על התפתחותם והשתנותם של יחסי הגומלין בין המדינות ולאורך הגבול? מאמר זה מציע מסגרת קונספטואלית להבנת השפעתם של יזמי מדיניות על מדיניות ציבורית בכל הקשור לאינטראקציות חוצות גבול לאחר קונפליקט. תוך שימוש בכלים תיאורטיים מתחומי המדיניות הציבורית והגיאוגרפיה אנו מנתחים את המוטיבציות, היעדים והאסטרטגיות של שחקנים מקומיים המעצבים, ישירות או בעקיפין, מציאות חדשה באזורי גבול. אנו מציעים טיפולוגיה של שלושה סוגים של יזמי מדיניות הפעילים לאורך גבול המזוהה כגבול של תקופת "בתר-קונפליק :" יזמים מהמגזר הפרטי, מהמגזר הציבורי ומהמגזר השלישי. יזמים אלו עושים שימוש באסטרטגיות ייחודיות בנסותם לפתח יוזמות חוצות גבול, בכך שהם בונים הן קואליציות אופקיות והן קואליציות אנכיות. בין היתר, המאמר מצביע על מרכזיות האינטרס העצמי בפעילותו של היזם המבקש לשנות את תוצאות המדיניות. המסגרת התיאורטית משמשת אותנו לניתוח מקרה הבוחן של גבול ישראל-ירדן מאז הסכם השלום בין המדינות בשנת 1994. אמפירית, נמצא כי האינטראקציות חוצות הגבול בין שתי המדינות מבוצעות כמעט כולן בידי יזמי מדיניות באזור גבול זה. אלו הם לרוב שחקנים מקומיים המונעים על ידי אינטרסים מקומיים ואישיים, אשר משמשים כסוכני שינוי לאורך הגבול ובין המדינות. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 33-63 |
| Number of pages | 31 |
| Journal | פוליטיקה: כתב-עת למדע המדינה וליחסים בינלאומיים |
| Volume | 24 |
| State | Published - 2015 |
IHP Publications
- ihp
- Business
- Civil service
- International relations
- Israel -- Foreign relations -- Jordan
- Jordan -- Foreign relations -- Israel
- Non-governmental organizations
- Peace
- Public policy