Abstract
קהילת יהודי שאלוניקי הייתה הגדולה והחשובה בקהילות ישראל שבתחומי האמפריה העות'מאנית. כקבוצה אתנית גדולה היהודים הטביעו חותם במרחב הציבורי. כוח האדם העיקרי שהפעיל את רציפי הנמל היה יהודי ולצידו היו גם יוונים ומוסלמים אלבניים. הסבלים, הסוורים והספנים היהודיים נחשבו לפועלי נמל מומחים בתחומם וקבוצות עבודה מקבילות מקרב היוונים או המוסלמים האלבניים נחשבו פחותות בהרבה. בזיכרון הקולקטיבי היהודי רווחת הדעה כי הביטחון התעסוקתי והעוצמה המקצועית של יהודי שאלוניקי התערערו מאוד בעקבות סיום השלטון העות'מאני והחלת הריבונות היוונית על העיר באוקטובר 1912. מקובל להניח שעקב תמורה זו החלה מדיניות של העדפת הפועלים היוונים, שהביאה לנישולם ההדרגתי של הפועלים היהודיים מן הנמל. מעיון במקורות ראשוניים חדשים וכן מחומר תיעודי חדש מתברר כי רוב כוח האדם היהודי נותר ברציפים לפחות עד לשלהי שנות העשרים. הניסיון להאיר צדדים בלתי ידועים בקורות פועלי הנמל היהודיים בשנים 1922-1925 יתבסס על ניתוח המאפיינים של שוק העבודה ועל בירור יחסי העבודה בין שלושת הקבוצות שעבדו בנמל. הדיון יבחן כמה היבטים: כוח האדם, התעסוקה, המאבקים האתניים והמקצועיים והזהויות החברתיות המגוונות של שלושת הקבוצות הנזכרות. דיון זה פותח צוהר לבירור כולל של משולש היחסים הסבוך בין יהודים ליוונים מקומיים ולפליטים יווניים בעיר שאלוניקי בין שתי מלחמות עולם.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 95-111 |
| Number of pages | 17 |
| Journal | ציון: רבעון לחקר תולדות ישראל |
| Volume | 77 |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2012 |
IHP Publications
- ihp
- Greece -- History
- Industrial relations
- Jews -- Greece -- Thessalonike
- Jews -- Historiography
- Occupational prestige
- Refugees -- Greece