טרומפלדור מול שרה אהרונסון וגיבורי פתח תקווה: הבניית מיתוסים מרטירולוגיים ומחוזות זיכרון בתקופת המנדט

המאמר דן בתפקידה של העיתונות בהבניית דמות הגיבור כמרטיר לאומי. הוא בוחן את הגיבור הלאומי כסמל קשור וארוג ביחסי הנגדה, קונפליקט או השלמה בתוך מערכת רחבה יותר של סמלי גבורה. במאמר נבחנת העיתונות לא רק כסוכן זיכרון אלא גם כמחוז זיכרון. מוספי הזיכרון השנתיים יצרו קהיליית קוראים סביב הפולחן השנתי של הנצחת הקרב והפכו את הקריאה לאקט של הזדהות קולקטיבית עם הגיבור המת ועם הערכים שהוא מייצג. המאמר ממחיש טענה זו בניסיון של 'דאר היום' להעמיד את גבורת אירוע ההגנה על פתח תקווה ולאחר מאורעות 1921 כנגד גבורת תל חי וטרומפלדור. המלחמה התקשורתית על ייצוגי הגבורה הלאומית מוצגת במאמר כביטוי למאבק סמלי בין ילידים לעולים על שליטה במרחב הארץ-ישראלי בשנות העשרים ותחילת שנות השלושים. ילידי הארץ עיצבו את גיבורי פתח תקווה כילידים מושרשים בנופה ובתרבותה של הארץ, שלא כדור העולים ולפיכך הם גם מציגים אנטיתזה לטרומפלדור. יתר על כן, בניגוד לטרומפלדור שלא הצליח למנוע את נפילת תל חי, אבשלום גיסין וחבריו מוצגים כסיפור הצלחה, כיוון שהצליחו לשמור על מושבתם ולבלום פלישה לאזור השפלה. בשלב השני של התהליך שאבחן אלידע, ב-1925, עם הקמת המפלגה רוויזיוניסטית, ניסו ראשיה לנכס לעצמם הן את דמותו הסמלית של טרומפלדור הן את דמויותיהם של ילידי הארץ ולצקת לתוכן תכנים שהולמים את האידיאולוגיה התנועתית.