טעות בזיהוי חזותי של חשודים: הזמנה למחקר ורפורמה

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

תגובות למאמר זה ותשובת המחברים בגיליון 35(2): 498-471, 2005. מאמר זה נועד להציע לראשונה בישראל ניתוח רחב היקף של סוגיית מסדרי הזיהוי החזותיים. מאמר זה מנתח ממצאים אמפיריים מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, שיש בהם לחתור תחת הנחות השיח המשפטי בדבר כוחה של ראית הזיהוי. בפרט, מעמידים הממצאים בספק את היכולת האנושית של עד ראייה לתפוס היטב את פני העבריין שראה אותו בעת ביצוע המעשה הפלילי, לשמרו בזיכרונו באופן מהימן ולזהותו בשלב מאוחר יותר. במסגרת זו עוסקים המחברים בהשפעות האפשריות של משך החשיפה לאירוע, רמת הלחץ של העד המזהה, מעמדו כקורבן התפיסה, השמירה והשחזור. כמו כן, מצביעים על היעדר הקשר בין ביטחון העד המזהה או היכולת שלו לספק תיאור מפורט של פני העבריין, לבין יכולתו לקבל החלטה נכונה במסדר זיהוי. בנוסף תוקפים המחברים את ההתבססות על זיהוי חשוד מתוך אלבום תמונות העבריינים, עומדים על כשל מחשבתי שקיים בפסיקה, ומראים כי יש לשקול ייחוס משקל ראייתי נכבד יותר מזה המוכר בפסיקה לאי זיהוי בתהליך עריכת מסדר הזיהוי. תוצאות פגמים אלו הם, פעמים רבות, הרות גורל. המחברים מציעים להתמקד בגודל הפונקציונאלי של המסדר, להבדיל מנומינאלי, תוך עיצוב דרישת דמיון ייחודית בין הניצבים המסדר. וכן, לשנות את ההוראות הניתנות לעד המזהה באופן שיעמיד אותו בפירוש על האפשרות שהמסדר שיוצג בפניו אינו כולל את העבריין שראה. הכותבים עומדים על הטיות אפשריות בהתנהגות הניצבים במסדר או בהתנהגות עורכי המסדר, שיש בכוחן להבליט את החשוד ולהגביר את ההסתברות לזיהויו בשוגג, ומציעים רביזיה באשר לאופן עריכת מסדרי הזיהוי. בעיקר הם ממליצים על מעבר לשיטת מסדר הזיהוי העוקב, ובוחנים שיטות חדשניות לעריכת המסדר (תקציר מתוך המאמר). Refereed/Peer-reviewed
Original languageHebrew
Pages (from-to)205-329
Number of pages125
Journalמשפטים
Volume35
Issue number1
StatePublished - 2005

IHP Publications

  • ihp
  • Cognitive psychology
  • Criminal law
  • Evidence (Law)
  • Forensic sciences
  • Memory
  • Witnesses

Cite this