Abstract
החיפוש אחר מקומה של האישה בהיסטוריוגרפיה הכללית של תקופת העלייה הראשונה והשנייה חולל זה כבר תמורות של ממש במחקר ההיסטורי, ויצר מבט מרענן ומחדש על השתתפותן של נשים בהתהוות היישוב היהודי בסוף המאה התשע-עשרה ובתחילת המאה העשרים. מחקרים שונים שעניינם נשות העלייה הראשונה והשנייה הציגו תמונה שונה מזו שהייתה מקובלת בהיסטוריוגרפיה וערערו כמה הנחות כמעט אקסיומטיות שרווחו במחקר. עניינו של מאמר זה בנשים מהגרות מן השורה, אשר לא השתייכו ל'חוג היוקרה' של נשות האיכרים ממושבות העלייה הראשונה ואף לא לחוגי הפועלות במושבות הגליל שבפריפריה הארץ-ישראלית. היו אלו ברובן נשים בעלות משפחה שחיו בעיירות המזרח אירופיות הרבות שברחבי תחום המושב, ואשר בעיצומה של הנדידה היהודית ההמונית אל ארצות הים קיבלו בעצה משותפת של המשפחה את ההחלטה להגר לארץ ישראל. מחבר המאמר מתמקד בשלוש סוגיות שהמחקר ההיסטורי כמעט ולא עסק בהן עד כה באופן מעמיק: מידת השפעתה של האישה היהודייה על קבלת ההחלטה בתא המשפחתי להגר לארץ ישראל; מידת יכולתה של האישה להוציא אל הפועל את ההחלטה שהתקבלה; וההבדל בין חוויית ההגירה של האישה לארץ ישראל ובין חוויית ההגירה של הגבר.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 67-88 |
| Number of pages | 22 |
| Journal | קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה |
| Volume | 118 |
| State | Published - 2006 |
IHP Publications
- ihp
- Eretz Israel -- Aliyah
- Eretz Israel -- History -- 1517-1917, Ottoman period
- Eretz Israel -- History -- 1917-1948, British Mandate period
- Europe, Eastern -- Emigration and immigration
- Jews -- Migrations
- Letters
- Sheinkin, Menahem -- 1871-1924
- Women -- Eretz Israel -- History
- Women -- History
- Women -- Social conditions
- Women employees