Abstract
מושגי האזרחות השונים שנדונו בדיוני החוקה ושבסופו של דבר עתידים היו להתקיים בכפיפה אחת בתוך סעיף האזרחות המשיכו להתבטא ולתפקד בדרכים שונות ולהנציח את המתחים שעלו בנושא החברות באומה בהקשר החלוקה. החלוקה עתידה הייתה להמשיך ולתת את אותותיה במוסד האזרחות, באמצעות תיקונים לחוקה והתקבלותם של חוקים עתידיים. בסופו של דבר לא הגדירו כותבי החוקה השקפה אחת המחליפה כל השקפה אחרת בהגדרת היחסים שבין המדינה לאזרחיה. ובכך הם השאירו מקום לגורמים שונים בעם ההודי המגוון מאוד להפנות למדינה תביעות מתחרות אך לעשות כך בתור חברים באומה מאוחדת. יתכן שזהו אחד הגורמים העיקריים שבאמצעותם אפשר להסביר את יציבותה, נגד כל הסיכויים, של הדמוקרטיה ההודית שהפריכה את התחזית שצפו לה השתלטות של משטר אותוריטרי. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 35-65 |
| Number of pages | 31 |
| Journal | היסטוריה: כתב-עת של החברה ההיסטורית הישראלית |
| Volume | 38 |
| State | Published - 2017 |
IHP Publications
- ihp
- Democracy
- Elections -- India
- India -- History
- India -- Politics and government
- Suffrage
- בחירות -- הודו
- דמוקרטיה
- הודו -- היסטוריה
- הודו -- משטר
- זכות בחירה
- שיטות בחירות