Abstract
מאמרו של גבריאל צורן מבקש להתחקות תחילה אחר מקורותיו התרבותיים וההגותיים של פרקו של אוארבך ומראה כי הוא נטוע במסורת הגרמנית הקלאסיציסטית, בתפיסותיהם של אפרים לסינג, פרידריך שילר, פרידריך ניטשה והיינריך וולפלין. צורן מאפיין את תפיסת המימזיס של אוארבך כאפלטונית, כלומר כיוצאת מנקודת הנחה שהמימזיס מתקיים במילים עצמן, ביחידות הלשון. תפיסה זו הולמת את גישתו הבלשנית של אוארבך ועולה בקנה אחד עם המתודולוגיה שלו, המתמקדת בפרגמנטים טקסטואליים ולא ביצירות שלמות. בשלב השני צורן מציג קריאה ופרשנות משלו לסצנת חשיפת הצלקת ההומרית, בהשוואה לטקסט המקראי. גישתו של צורן שונה באופן עמוק מזו של אוארבך, בהיותה אריסטוטלית הן בתפיסת המימזיס שלה הן במתודולוגיה המביאה בחשבון את השלם עם כל חלקיו, את העלילה והמעשים, ולא את המילים, כחיקוי. כך צורן מוכיח את קיומו של מבנה פרספקטיבי מובהק ביצירה ההומרית ומעניק פרשנות משלו לשאלת הזיכרון ועיצוב הזהות שסצנת חשיפת הצלקת מעלה. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Title of host publication | זיכרון ילדות ושכחה (קובץ בעריכת ורד לב כנען ונוגה וייס) |
Place of Publication | חיפה |
Publisher | הוצאת פרדס |
Pages | 87-115 |
Number of pages | 29 |
ISBN (Print) | 9781618384010 |
State | Published - 2018 |
IHP Publications
- ihp
- Lessing, Gotthold Ephraim -- 1729-1781
- Plato
- Sophocles -- Oedipus Rex