חוסן חברתי ב"עוטף עזה" במבצע "צוק איתן"

מאיר אלרן, ציפי ישראלי, כרמית פדן, אלכס אלטשולר

Research output: Contribution to journalArticle

Abstract

מאמר זה בוחן ומעריך את החוסן החברתי של תושבי עוטף עזה במהלך מבצע "צוק איתן" ולאחריו. המאמר סוקר את הגדרת המושג "חוסן", בדגש על מרכיב ההתאוששות שבאה לאחר הנסיגה התפקודית המתחייבת עקב אירועי הדחק הקשים. החוסן החברתי נבחן על סמך שלושה מדדי התנהלות עיקריים: דמוגרפיה והתפנות, טיפול וחינוך ותעסוקה וכלכלה. שתי מועצות אזוריות נבחרו לייצג את תושבי עוטף עזה: אשכול ושער הנגב. הנתונים נאספו מתוך ראיונות עם בעלי תפקידים ותושבים במועצות אלו ומתוך התקשורת לסוגיה. הגם ששתי המועצות התנהלו בדפוסים שונים, רמת החוסן הפונקציונלי המסתמנת ביישוביהן הינה ככלל גבוהה, בעוד שרמת החוסן הפסיכולוגי־קהילתי הינה מורכבת ונמוכה יותר, למעט יוצאים מהכלל מעניינים. המאמר מנתח את הממצאים ומציע ללמוד מהם לגבי העצמת החוסן הקהילתי בישראל ובעולם. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)48-72
Number of pages25
Journalבאר מים חיים
Volume2
StatePublished - 2016

IHP Publications

  • ihp
  • Education -- Israel -- Administration
  • Emergency management
  • Jews -- Population
  • Mass media and war
  • Moaza azorit Eshkol
  • Moaza azorit Sha'ar Hanegev
  • Nahal Oz (Israel)
  • Negev, Western (Israel)
  • Operation Protective Edge, 2014
  • Population transfers
  • War -- Protection of civilians
  • אוכלוסיה אזרחית במרחב לחימה
  • אמצעי התקשורת ומלחמה
  • אשכול (מועצה אזורית)
  • העברת אוכלוסין
  • הערכות במצבי חירום
  • חוסן (לאומי-חברתי)
  • יהודים -- אוכלוסיה
  • מבצע צוק איתן
  • מערכת החינוך
  • משק בתקופת חירום
  • נגב מערבי
  • נחל-עז (קיבוץ)
  • עורף במלחמה
  • פינוי יישובים
  • שער הנגב (מועצה אזורית)

Cite this