Abstract
המחקר הנוכחי בוחן באיזו מידה ההתנסות בחווייה של דחייה חברתית על ידי קבוצת השווים בגיל ההתבגרות, נתפסת בקרב בוגרים כאירוע בעל השלכות לטווך ארוך על רווחתם הפסיכולוגית. המחקר, שהינו מחקר חלוץ, נעשה בהתבסס על התפקיד המשמעותי של קבוצת השווים בגיל ההתבגרות כסוכנים חברתיים וכן על ממצאי מחקרים המצביעים על דחייה חברתית כגורם המגביר את הסיכון לבעיות הסתגלות של ילדים דחויים לעומת ילדים רצויים. בנוסף, נבדק משקלם של משאבים אישיים בהקשר למצוקה פסיכולוגית. מדגם של 387 בוגרים סטודנטים לתואר ראשון, חולק לשני קבוצות: 112 שחוו דחייה חברתית בגיל ההתבגרות ו-275 שלא חוו דחייה חברתית. לנבדקים הועברו שאלונים שכלל 7 מדדים; משתנים דמוגרפיים, אירועי חיים, דחייה חברתית, הפרעה פוסט טראומטית, דיכאון, תחושת יכולת ואמון בתמיכה חברתית. ממצאי המחקר מצביעים על כך שכמחצית מאלו שחוו דחייה חברתית בגיל ההתבגרות, תפסו את האירוע כטראומטי וכבעל השפעה ניכרת חייהם בבגרות. הממצאים נדונו לאור האפשרות שההפרעה הפוסט-טראומטית כתוצאה מאירוע הדחייה החברתית בגיל התבגרות, הפכה עם הזמן לדיכאון. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 53-73 |
| Number of pages | 21 |
| Journal | אלימות |
| Volume | 1 |
| State | Published - 2007 |
IHP Publications
- ihp
- Adjustment (Psychology)
- Adolescence
- Coming of age
- Depression in adolescence
- Depression in children
- Rejection (Psychology)
- Youth