התפתחות המחקר בגאולוגיה ימית בישראל

Translated title of the contribution: The development of marine geological research in Israel

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

המחקר הגאולוגי של קרקע הימים והאגמים בישראל החל ב־1960 עם ניסיונות לתעד את זרימת החול לאורך החוף הים תיכוני, ולהבין את הגאולוגיה הבסיסית של המים הייחודיים בים המלח. השנים הראשונות היו שנים של איסוף נתונים ובניית תשתית של צוות וציוד, כאשר בד בבד עם התפתחות המחקר במכון הגאולוגי ובחברה לחקר ימים ואגמים לישראל (להלן חיא"ל), החל איסוף נתונים משמעותי בידי מחפשי הנפט באמצעות סקרים גאופיזיים וקידוחים עמוקים במדף היבשת. רוב המחקר הגאולוגי התבצע בים התיכון בעוד שמחקר ימי משמעותי, בעיקר בתחום הביולוגי, התבצע במפרץ אילת בהנחיית חוקרים מהאוניברסיטה העברית. המחקר בארכאולוגיה ימית החל להתפתח גם באוניברסיטת חיפה וברשות העתיקות, ויחסי הגומלין בין הארכאולוגיה והגאולוגיה תרמו לשני התחומים גם יחד. בעבודת מחקר בים המלח נאספו נתונים רבים קודם לתחילת הבנייה של הסכרים בים שנועדה להגדלת היעילות של אידוי המים והגדלת התפוקה של האשלג ותוצרים נוספים, תהליכים הנדסיים אשר שינו את התכונות הפיזיקליות והכימיות של מי האגם. ההמלצות המחקריות הראשוניות של חוקרי המכון הגאולוגי ביחס למשטר הגאו־הידרולוגי בכינרת וסביבותיה לא התקבלו בזמנו, וחבל. ככל שהתרחב הצוות ונרכש ציוד נוסף, נאספו יותר נתונים, ונפתחו שאלות מחקר חדשות: התגלו העתקים ומבנים גאולוגיים המציינים התמוטטות וקריסה בחלקו העמוק של מדרון היבשת; הובהר כי לפחות מאז המיוקן יש הבדל משמעותי במערכת הגאולוגית בין הים והיבשה; הציוד הגאופיזי של חיא"ל סייע להכרת התחום בין מדרון היבשת לבין הים העמוק; קידוחי מחקר בהר הימי ארטוסתנס בשנת 1995 הבהירו פרטים רבים על המבנה הגאולוגי של אגן הלבנט וסביבותיו; לקראת פינוי חצי האי סיני ב־1982, העבירה חיא"ל את ספינת המחקר "שקמונה" לצפון ים סוף, על מנת לבצע גם מחקרים גאולוגיים וגאופיזיים, הן בצפון ים סוף והן במפרץ אילת. חשוב לציין בהקשר זה את תמיכתו המשמעותית של משרד האנרגייה לדורותיו במחקר התאורטי, שחרף המגבלות פתח את הנתונים הגאולוגיים והגאופיזיים האצורים בארכיונים הממשלתיים, בפני המחקר האקדמי. איסוף הנתונים מקרקעיות הימים שלידם שוכנת ישראל לא הביא ליישוב המחלוקות המדעיות. אדרבה, הסברים סותרים, אם כי מבוססי נתונים, עדיין הוצעו לרוב הבעיות שניצבו לפני ראשוני המחקר וממשיכות להעסיק את החוקרים עד עצם היום הזה. השאלה החשובה היחידה שזכתה לתשובה חיובית משמעותית בתחום הגאולוגיה הימית היא: "האם ישנם מאגרי פחמימנים זמינים לשימוש בקרקע הים התיכון שבתחומי המים הכלכליים של ישראל"? (מתוך המאמר)
Translated title of the contributionThe development of marine geological research in Israel
Original languageHebrew
Pages (from-to)34–54
Number of pages1
Journalאופקים בגאוגרפיה
Volume100
StatePublished - 2022

IHP Publications

  • ihp
  • Dead Sea (Israel and Jordan)
  • Eilat, Gulf of (Israel)
  • Geology
  • Geophysics
  • Harbors -- Israel -- Caesarea
  • Jordan Valley (Israel)
  • Kinneret, Lake (Israel)
  • Mediterranean Sea
  • Plate tectonics
  • Red Sea
  • Research
  • Seas
  • בקעת הירדן
  • גיאולוגיה
  • גיאופיזיקה
  • הים התיכון
  • חקר ימים ואגמים בע"מ (חברה)
  • ים המלח
  • ים כינרת
  • ים סוף
  • ימים (ים)
  • מחקר
  • מפרץ אילת
  • נמל קיסריה
  • סלעי משקע
  • קרקעית הים
  • תנועות טקטוניות

Cite this