התפלה כמחוללת שינוי במערכות הידרו-פוליטיות בינלאומיות

המאמר מדגים את החשיבות של התפלת מי ים בקנה מידה רחב, לא רק כמקור נוסף לאספקת המים ברמה לאומית, אלא גם ככלי מחולל שינוי במדיניות ובניהול של מקורות מים חוצי גבולות. התפלה יכולה לשנות את טבעם של היחסים בין מדינות השותפות למקור מים בדרכים רבות, בין השאר ממשחק סכום-אפס ליחסים שדומים ליחסים עסקיים, שיש בהם תועלת משותפת. ההתפלה מאפשרת גם גמישות במדיניות, ומשנה את היתרונות והחסרונות שנחשבו עד כה חלק מובנה ביחסים שבין המדינות שנמצאות במעלה הזרם ובמורדו. לפיכך יש להתפלה השלכות אפשריות על סכסוכים ועל שיתוף פעולה בהקשר למשאבי מים שמשותפים למדינות שונות. המאמר מנתח את ההשלכות האפשריות שיש להתפלה על הידרו-פוליטיקה, ובהמשך מציג תמצית של היחסים ההידרו-פוליטיים בין ישראל וירדן כדי להדגים איך היבטים שונים של יחסים אלה כבר מושפעים מהתפתחות ההתפלה. במחקר מודגמות הדרכים שאופציית ההתפלה מאפשרת למדינות לנקוט מדיניות, הן חד-צדדית הן של שיתוף פעולה, שלא היתה מעשית בתקופה שלפני ההתפלה. המאמר מדגים את הצורך בפרדיגמה אנליטית מחודשת לניתוח ההידרו-פוליטיקה הבינלאומית לאור התפתחות ההתפלה. This article explains the importance of sea-water desalination, not just as an additional source of water supply on a national scale, but as a potential "game changer" in transboundary hydro-political interactions. The advent of desalination can change the nature of relations from a zero-sum game based on resource capture to a mutually beneficial relationship, similar to the international commodity trade. It also allows for greater flexibility in terms of policy options, and challenges the conventional wisdom concerning advantages and disadvantages thought of as inherent in upstream-downstream relations. This has wide ramifications for possible cooperation and conflict over international shared water resources. This study analyzes the possible implications of desalination on hydro-politics, and then presents a case study of the hydro-political relations between Israel and Jordan in order to demonstrate how different aspects of transboundary political interactions are already being affected by the development of desalination. It demonstrates the ways in which the option of desalination allows states to pursue both unilateral and collaborative policies that were not practical in the period prior to desalination. In closing, the paper emphasizes the need for a revised paradigm for analysis of hydro-politics in light of the development of desalination.