התנחלות צמחי בר וסוקצסיה משנית בכרם גלילי נטוש

גדעון נאמן, עדו יצחקי

Research output: Contribution to journalArticle

Abstract

השתקמות הטבעית של צמחי בר לאחר הפרעה נקראת סוקצסיה. על פי התאוריה הקלאסית הסוקצסיה מתחילה במיני חלוץ, מצורות חיים נמוכות (עשבוניים חד-שנתיים, עשבוניים רב-שנתיים ובני-שיח), אשר בנוכחותם מטייבים את תנאי הגידול בשדה, בעיקר את הקרקע, ומאפשרים בכך את התבססות של מינים אחרים מצורות חיים גבוהות יותר (שיחים ועצים) אשר לאחר התבססותם דוחקים את מיני החלוץ ושולטים בשטח עד להפרעה הבאה (כגון כריתה, רעיה, שריפה), או שהם מוחלפים על-ידי מיני-קיימא שהם בדרך כלל עצים השולטים בשטח במצב של העדר הפרעה ומרכיבים את צומח השיא (קליימקס) באזור. צומח השיא מושפע בעיקר מתנאי האקלים והמסלע. מחקרים קודמים שעסקו בדינמיקה של התנחלות צמחי בר בשדות וכרמים נטושים נערכו במערב אגן הים התיכון, אבל בישראל כמעט ולא נאספו נתוני שדה בנושא הסוקצסיה. מאמר זה מציג את הסוקצסיה של צמחים רב-שנתיים בחלקות שונות של כרם אחיד שננטשו 5, 8, 15, ו-35 שנים לפני תחילת המחקר שנערך בחורף 1987-8, ומאז לא סבלו מהפרעה ניכרת. בניגוד לתאוריה, מיני הצמחים הראשונים שהתנחלו בכרם לא היו של צורות חיים נמוכות, אלא מינים רב-שנתיים מעוצים שכולם בעלי פירות בשרניים שזרעיהם הופצו לכרם כנראה על-ידי ציפורים מהחורש הטבעי הסמוך. הגפנים הנטושים ועמודי ההדליה היוו מקומות עמידה ותזונה לציפורים ובכך זרזו את ההגעה של מיני צמחים שזרעיהם מופצים על-ידי צפרים, זאת ללא תלות בצורת החיים שלהם. בתנאים אלה דרך הפצת הזרעים ולא צורת החיים הייתה התכונה העיקרית שהשפיעה על קצב התנחלות. מכיוון שבין צמחי החלוץ היו גם עצים ניתן להסיק שתנאי בית הגידול בכרם הנטוש היו טובים ולא נדרשו שלבים מקדימים לשיפור תנאי בית הגידול ולא נצפתה החלפה של מינים במשך השנים, כפי שמקובל בתאוריה הקלאסית. קצב הסוקצסיה היה מהיר ונדרשו רק כ 8 -15 שנים להתייצבות הרכב המינים, לצמיחה לגובה הרגיל של העצים ולהשגת אחוז כיסוי גבוה של המינים המתנחלים.
Original languageHebrew
Journalכלנית
StatePublished - 2016

IHP Publications

  • ihp
  • Botany
  • Grapes
  • Wild flowers

Cite this