Abstract
מאז העלייה הראשונה לירושלים בראשית שנות השמונים של המאה ה-19 נתקבלו מנהגי עולי תימן בארץ ישראל באווירה עויינת למדי מצד הממסד הרבני האשכנזי, וכך נמשך הדבר גם בתקופת העלייה השניה ביפו ובמושבות העבריות הוותיקות. נוח יותר היה הממסד הרבני הספרדי, שכבר במהלך ימי העלייה הראשונה נהג בגמישות רבה ביחס למנהגי תימן, ועמד לצידם בעניינים שונים. מן הרבנים המובהקים ששימשו בראש מוסד זה יש לציין את הראשונים לציון הרב יעקב שאול אלישר (יש"א ברכה), הרב יעקב מאיר, הרב חיים משה אלישר והרב בן ציון חי עוזיאל, שכולם שימרו במהותם מרוח הסבלנות של הרבנות הספרדית במאות השנים האחרונות. כותב המאמר מעלה מקורות חדשים לנושא המתח בין עולי תימן לבין מרכיבים אחרים באוכלוסייה היהודית בארץ, מתוך ספר השו"ת 'משה האיש' (ירושלים תרפ"א) של ר' משה חיים אלישר (החמ"א), שכיהן כשנתיים בתפקיד הראשון לציון. בתשובותיו מתגלה הרב אלישר כמי שמבקש למתן את המתחים העולים מן ההתנגשות בין מנהגי הדת של עולי תימן לבין אלו של הספרדים והאשכנזים, בניגוד לאחרים מן ההנהגה הדתית, שפסלו מכל וכל את מסורת תימן. במאמר מובאות שלוש סוגיות הלכתיות (שתיים הקשורות להלכות אישות ושאלה העוסקת בכשרות ספר תורה), שהפסיקה בהן לפי מנהגי תימן עוררה מחלוקת עזה, והרב אלישר אישר את הפסיקה שניתנה לפי מנהגי תימן.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 53-61 |
Number of pages | 9 |
Journal | תהודה: בטאון האגודה לטיפוח חברה ותרבות תעוד ומחקר |
Volume | 29 |
State | Published - 2013 |
IHP Publications
- ihp
- Controversy (Jewish law)
- Domestic relations
- Jewish law
- Jews, Yemeni -- Eretz Israel
- Jews, Yemeni -- Israel
- Judaism -- Customs and practices
- Torah scrolls