השפעת יצירתה של רנטה על שכר העובדים: ניתוח רב-רמות

המחקר קושר בין ארבעה מקורות של יצירת רנטות: אי השוויון ברשת העסקות הבין-ארגוניות, אי-השוויון בנגישות למשאבים פוליטיים, אי-השוויון התעסוקתי ואי-השוויון המגדרי. המסגרת המחקרית התאורטית מאגדת תחת גישה אנליטית אחת (הסוציולוגיה של הרנטה) שלוש תאוריות מבניות, שכל אחת מהן מתייחסת בנפרד לזירה מובחנת של אי-שוויון: 1. תאוריית הרשתות, המתייחסת לחליפין אסימטרי בתחרות בלתי משוכללת ודנה בעיקר ביתרון תחרותי בהקשר של שוקי הייצור והיחסים הבין-ארגוניים; 2. תאוריית גיוס המשאבים, המדגישה קונפליקטים פוליטיים מאורגנים ויחסי תנועות פוליטיות עם הסביבה; 3. גישת הכלכלה הדואלית, המיושמת בעיקר על-ידי האסכולה המבנית בחקר הריבוד החברתי, ומטפלת בהשפעה הענפית על אי-השוויון בשוק העבודה. נוסף על כך, הבדלים שיטתיים בין המינים מפורשים במאמר זה כיכולת יצירת רנטה נצלנית על-ידי הגברים באמצעות המבנה הפטריארכלי של העבודה. ניתוח הנתונים בוצע באמצעות מודל ליניארי מדרגי (היררכי), המאפשר לפרק את שונות שכרם של העובדים למרכיבים בין-ענפיים ותוך-ענפיים. מדדים של ההון החברתי של הענף (יעילות הקשר ואסימטריית הקשר, האומדים את יכולתו של הענף ליצור רנטה כתוצאה מחליפין אסימטרי) מעלים את שכר הגברים. הקשר למרכז הפוליטי, הנמדד באמצעות הבעלות הפוליטית על המוסדות הכלכליים בענף, משפיע מאוד על שכר הגברים. כמו כן, שכר הגברים מושפע מהמיקום הגאוגרפי של הענף שהם מועסקים בו, ושילובם בענפים הנמצאים בפריפריה מקטין את שכרם. כצפוי, מיקום הענף במגזר הליבה הטכנולוגי מעלה את שכר העובדים בו. הממצאים בולטים בעיקר לגבי הגברים, ועובדה זו מבליטה את חשיבות הריכוזיות הענפית של עבודת הנשים. ממצא חשוב העולה מניתוח ראשוני זה הוא כי לנשים אין יתרונות מבניים מיצירת רנטה ענפית. מנגנון יצירת הרנטה מיטיב בשיטתיות עם הגברים ולא עם הנשים. המחקר מדגים את החשיבות האנליטית של הסוציולוגיה של הרנטה כעוגן מקשר בין סוציולוגיה כלכלית לבין סוציולוגיה של ריבוד חברתי (תקציר מתוך המאמר).