Abstract
ייחודו של הר הרצל בתפקודו כאתר לאומי בעיר הבירה, המספר על תקומת המדינה באמצעות קברים ואנדרטות. משמעות ההחלטה שהתקבלה ב-1949 לקבור את הרצל בירושלים, הייתה יצירת אתר קבורה ממלכתי ייצוגי, בדומה לפנתיאון בפריז, כנסיית וסטמינסטר בלונדון ובית הקברות בארלינגטון שליד וושינגטון הבירה. הר הרצל כבית הקברות הלאומי הוא פועל יוצא של שלושה היבטים נפרדים ששילובם בחלקי ההר השונים יוצר מרכז זיכרון ציוני המשמש כפנתיאון הלאומי: ההיבט הראשון הוא קבורתם של מנהיגים ציונים מהתקופה שלפני הקמת מדינת ישראל, ההיבט השני הוא הנצחת הגבורה היהודית, תרומת היישוב למלחמה נגד גרמניה הנאצית והמאבק להקמת המדינה, וההיבט השלישי הוא חלקת גדולי האומה, המייצגת את הריבונות הישראלית. התפרסם גם ב"אופקים בגיאוגרפיה, 64-65: 369-383, 2005"
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 107-122 |
Number of pages | 16 |
Journal | אריאל |
Volume | אריאל, 26 |
Issue number | 171-172 |
State | Published - 2005 |
IHP Publications
- ihp
- Cemeteries
- Cemeteries -- Israel -- Jerusalem
- Collective memory
- Har Hertsl (Cemetery : Jerusalem)
- Herzl, Theodor -- 1860-1904
- Holocaust memorials
- Jabotinsky, Vladimir -- 1880-1940
- Jerusalem (Israel) -- Description and travel
- Memorials
- Monuments