הרפורמה בעבירות ההמתה: מעבר מרצח שבצידו עונש מופחת להמתה בנסיבות של אחריות מופחתת – אך אין די בכך

מה דינו של עושה שמבצע המתה בכוונה או באדישות במצב של הגנה חלקית, שהיא: המתה במצב של הפרעה נפשית חמורה, המתה בקרבה לסייגים לאחריות פלילית והמתת המתעלל על ידי קורבן ההתעללות או בן משפחתו? המתה במצב של הפרעה נפשית חמורה או של ליקוי בכושר השכלי מתקיימת כאשר היכולת הנפשית של העושה לפעול צומצמה באופן ניכר, וקרובה מאוד למצב של מחלת נפש; זוהי המתה עם אשמה פחותה מאוד. המתת בקרבה לסייגים לאחריות פלילית היא המתה שבה העושה פעל תוך סטייה מוטעה מתנאי סייג מצדיק או סייג פוטר, כך שמתקיימת הפחתה ניכרת של האנטי-חברתיות ו/או האשמה. המתת המתעלל על ידי קורבן ההתעללות או בן משפחתו נועדה למנוע התעללות עתידית, מתבצעת במצב שבו העושה פעל מתוך מצוקה נפשית קשה, הקרובה לצורך פוטר, שמפחיתה בצורה ניכרת את האשמה; זוהי המתה בהפחתה ניכרת של האנטי-חברתיות והאשמה.המאמר קובע כי בהתקיים הפחתה ניכרת של האנטי-חברתיות ו/או האשמה ההרשעה תהיה בהמתה מוקלת, משום שהאנטי-חברתיות והאשמה פחותות ואינן מגיעות לאנטי-חברתיות ולאשמה הנדרשות בעבירות הרצח והרצח המוחמר, ומכאן העונש שיוטל על העושה פחות חמור מהעונש המיועד לרצח ולרצח מוחמר; העושה אינו ראוי לגינוי בתור רוצח.במקרים חריגים, שבהם מקורה של ההפחתה הניכרת של האנטי-חברתיות או האשמה הוא בהתנהגות חופשית במקור/בהתנהגות נשלטת ופסולה, וקיימים שיקולים ונסיבות שמונעים התחשבות בהקלה, ההרשעה היא ברצח או אף ברצח מוחמר. במקרים אלה העושה אינו ראוי להתחשבות מקילה.ביסוד המתה במצב של הגנה חלקית עומדת הפחתה ניכרת של האנטי-חברתיות ו/או האשמה, ומדובר בסייגים מהותיים חלקיים. הדין החל על סייג מהותי מלא לאחריות פלילית והמעוגן בסעיף 34כב(ב) חל על הסייג המהותי החלקי, כך שעל הנאשם לעורר ספק סביר בהתקיים אחת החלופות כדי לזכות בהקלה. (מתוך המאמר)