הקיבוץ: מקומונה לקואופרטיב?

Research output: Chapter in Book/Report/Conference proceedingChapter

Abstract

בעשור השני של המאה העשרים ואחת מגדירה הנהגת התנועה הקיבוצית את הקיבוץ כקואופרטיב. הסיבה לכך כפולה: רוב הקיבוצים עברו תהליכי דה-קומונליזציה, ויש יתרון פוליטי בהגדרת הקיבוץ כקואופרטיב בקשר עם מקבלי ההחלטות בגופי השלטון. התנועה הקיבוצית הצטרפה פורמלית לברית הקואופרציה הבין-לאומית (ICA – International Cooperative Alliance), הארגון הבין-לאומי הגדול והחזק ביותר של הקואופרטיבים, ונערכת פעילות הסברה מתמשכת בקיבוצים שהם בעצם קואופרטיב. הגדרת הקיבוץ כקואופרטיב אינה מובנת מאליה. הקיבוץ השיתופי שהתעצב במאה העשרים מקיים את כל העקרונות הקואופרטיביים, ומבחינה זו הוא יכול פורמלית להיחשב קואופרטיב. הוגי דעות וחוקרים אכן התייחסו לקיבוץ כקואופרטיב, וחוקרים אחרים ראו אותו כקומונה. רוב חוקרי הקיבוץ מתייחסים אליו כאל קומונה. זיגפריד לנדסהוט, מהחלוצים שבחוקרי הקיבוץ, בודק את הקיבוץ בהשוואה לניסיונות קומונליים דתיים וסוציאליסטיים בעיקר בארצות הברית. הוא רואה בקיבוץ יישוב עצמאי המקיים גם חוקרי קיבוץ שהם חברי קיבוץ מבדלים אורח חיים שיתופי, כלומר קומונה. (מתוך המאמר)
Original languageEnglish
Title of host publicationהקואופרציה בישראל
Subtitle of host publicationעבר, הווה, עתיד
Editorsמנחם טופל
Place of Publicationירושלים
Publisherמוסד ביאליק
Pages144-164
Number of pages21
ISBN (Print)9789655363135
StatePublished - 2021

IHP Publications

  • ihp
  • Cooperative societies
  • Democracy
  • Kibbutzim
  • Kibbutzim -- Economic aspects
  • Kibbutzim -- History
  • Kibbutzim -- Housing
  • Kibbutzim -- Population
  • Kibbutzim -- Research
  • Kibbutzim -- Social aspects
  • Organizational change

Cite this