Abstract
בעשור השני של המאה העשרים ואחת מגדירה הנהגת התנועה הקיבוצית את הקיבוץ כקואופרטיב. הסיבה לכך כפולה: רוב הקיבוצים עברו תהליכי דה-קומונליזציה, ויש יתרון פוליטי בהגדרת הקיבוץ כקואופרטיב בקשר עם מקבלי ההחלטות בגופי השלטון. התנועה הקיבוצית הצטרפה פורמלית לברית הקואופרציה הבין-לאומית (ICA – International Cooperative Alliance), הארגון הבין-לאומי הגדול והחזק ביותר של הקואופרטיבים, ונערכת פעילות הסברה מתמשכת בקיבוצים שהם בעצם קואופרטיב. הגדרת הקיבוץ כקואופרטיב אינה מובנת מאליה. הקיבוץ השיתופי שהתעצב במאה העשרים מקיים את כל העקרונות הקואופרטיביים, ומבחינה זו הוא יכול פורמלית להיחשב קואופרטיב. הוגי דעות וחוקרים אכן התייחסו לקיבוץ כקואופרטיב, וחוקרים אחרים ראו אותו כקומונה. רוב חוקרי הקיבוץ מתייחסים אליו כאל קומונה. זיגפריד לנדסהוט, מהחלוצים שבחוקרי הקיבוץ, בודק את הקיבוץ בהשוואה לניסיונות קומונליים דתיים וסוציאליסטיים בעיקר בארצות הברית. הוא רואה בקיבוץ יישוב עצמאי המקיים גם חוקרי קיבוץ שהם חברי קיבוץ מבדלים אורח חיים שיתופי, כלומר קומונה. (מתוך המאמר)
| Original language | English |
|---|---|
| Title of host publication | הקואופרציה בישראל |
| Subtitle of host publication | עבר, הווה, עתיד |
| Editors | מנחם טופל |
| Place of Publication | ירושלים |
| Publisher | מוסד ביאליק |
| Pages | 144-164 |
| Number of pages | 21 |
| ISBN (Print) | 9789655363135 |
| State | Published - 2021 |
IHP Publications
- ihp
- Cooperative societies
- Democracy
- Kibbutzim
- Kibbutzim -- Economic aspects
- Kibbutzim -- History
- Kibbutzim -- Housing
- Kibbutzim -- Population
- Kibbutzim -- Research
- Kibbutzim -- Social aspects
- Organizational change