Abstract
ראשוני הצליינים, שהגיעו לירושלים מיד לאחר הכיבוש הצלבני ב-1099, מספרים על טקסים שבמהלכם התמלאו רחובות העיר ברבבות עולי רגל שנהרו בהמוניהם כדי לפקוד את המקומות הקדושים. עד לאותה עת, הייתה ירושלים מחוץ לתוואי דרכי המסחר המרכזיות והיא סבלה מן התהפוכות הגיאופוליטיות של שלהי המאה ה-11. העלייה החדה במספר הצליינים השפיעה על השינויים המפליגים שהתרחשו עתה בעיר. כנסיות ומבני דת נבנו ושוקמו כחלק ממהלך רחב יותר של התחדשות עירונית, שנועד להפוך את ירושלים לבירתה הנוצרית של ממלכת ירושלים הצלבנית. אולם השלכותיה של תופעת הצליינות, אז כמו היום, נגעו לא רק להיבטים דתיים-טקסיים של החיים בעיר, אלא גם לתהליכים כלכליים וחברתיים רחבים יותר, שעמדו בזיקה הדוקה לתהליך ההתחדשות העירונית. כך למשל, התנועה הגוברת של צליינים אל העיר הגבירה את הצורך בתשתיות עירוניות מתאימות, והשפיעה על מאזן הכוחות בין המוסדות השונים שחילקו ביניהם את הסמכויות על תשתיות אלה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 18-20 |
| Number of pages | 3 |
| Journal | עת-מול: עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל |
| Volume | 259 |
| State | Published - 2018 |
IHP Publications
- ihp
- Christian pilgrims and pilgrimages
- City planning -- Israel -- Jerusalem
- Jerusalem (Israel) -- History -- 1099-1244, Latin Kingdom, Crusaders
