Abstract
בעקבות הפעילות המשיחית של יהודי תימן בשנת 1667, ובייחוד בעקבות מעשהו הנועז - אך האווילי - של אחד מחכמי צנעא, ר' סלימאן אלג'מל, שעלה אל משכן המושל של העיר בדרישה לרדת מכסאו, שכן תשועת היהודים הגיעה זמנה והשלטון עובר לידיהם, נקט האמאם איסמאעיל מדיניות נוקשה כלפי היהודים, בבטלו את הסכם החסות בין לשלטון לבין היהודים. על פי הסכם זה, היהודים יכולים לחיות על פי דתם בתנאי שישלמו מס חסות שנתי בשעור לא גבוה ושיקפידו על כמה כללים המכוונים להפגין ברבים את היותם נחותים לעומת המאמינים המוסלמיים. העניין המשמעותי ביותר היה ביטול זכויות היהודים ומימושו חייב להעמיד בפני היהודים את הבירה בין התאסלמות ובין גירושם מתימן. המאמר מציג תרגום עברי של שתיים מחוות דעת שביקשו האמאם איסמאעיל מחכמי האיסלאם בארצו, שנמנו עם שני הפלגים הדתיים העיקריים בתימן - הזידיה והסנה השאפעית, שמחצית מתושבי הארץ היו ממאמיניה.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 5-42 |
| Number of pages | 38 |
| Journal | תימא: כתב עת לחקר יהדות תימן ותרבותה |
| Volume | יז |
| State | Published - 2020 |
IHP Publications
- ihp
- Conversion
- Islam -- Relations -- Judaism
- Jews -- History -- 17th century
- Jews -- Yemen (Republic)
- Judaism -- Relations -- Islam
- Letters
- Messianism