TY - JOUR
T1 - הערכת רפורמה ארצית בתחום הגנת הילד שנועדה לשפר השתתפות ילדים בקבלת החלטות
AU - אלפנדרי, רוית
N1 - המאמר פורסם לראשונה כ: Alfandari, R. (2015). Evaluation of a national reform in the Israeli child protection practice designed to improve children's participation in decision ‐ making. Child & Family Social Work, DOI: 10.1111/cfs.12261 תגובת השירות לילד ולנוער, משרד הרווחה והשירותים החברתיים מובאת בעמ' 31-33.
PY - 2016
Y1 - 2016
N2 - רפורמה ארצית בתחום הגנת הילד בישראל תוכננה, בין היתר, כדי לחזק את השתתפות ילדים בהחלטות על תכניות ההתערבות המתקבלות בוועדות רשמיות, הנקראות ועדות תכנון, טיפול והערכה (ות"ט). כדי להעריך עד כמה הושגה מטרה זו, נערך מחקר איכותני במודל של חקר מקרה שבחן 21 משפחות שהופנו לוועדות ועקב אחר מצבן כעבור ששה חודשים. הנתונים נאספו מראיונות עם עובדים סוציאליים, מתצפיות בוועדות ומניתוח מסמכים. כדי לאפשר הבנה כלל ארגונית של אופן ההתנהלות בשדה וגורמיה, אומצה כמסגרת מושגית גישת המערכות. הממצא העיקרי של המחקר הוא שמטרת הרפורמה הושגה באופן חלקי מאוד. רק שבעה ילדים השתתפו בוועדות, והשפעתם על ההחלטה הייתה מעטה. נראה שעקב כך הם פחות שיתפו פעולה ביישומן. בנוגע לילדים שלא השתתפו בדיונים, רק לעתים נדירות העבירו העובדים הסוציאליים שלהם את נקודת מבטם לחברי הוועדה. אי הצלחתה של הרפורמה מוסברת באי התאמתה לסביבת העבודה הארגונית ולתרבות הארגונית. בניתוח הנתונים זוהו מספר גורמים מערכתיים שהשפיעו על אי ההצלחה לתת עדיפות גבוהה יותר לנקודת מבטם של ילדים: חוסר מיומנות וזמן; המסר הארגוני בנוגע לסדרי העדיפויות בפרקטיקה; אידיאולוגיה פטרנליסטית. (מתוך המאמר)
AB - רפורמה ארצית בתחום הגנת הילד בישראל תוכננה, בין היתר, כדי לחזק את השתתפות ילדים בהחלטות על תכניות ההתערבות המתקבלות בוועדות רשמיות, הנקראות ועדות תכנון, טיפול והערכה (ות"ט). כדי להעריך עד כמה הושגה מטרה זו, נערך מחקר איכותני במודל של חקר מקרה שבחן 21 משפחות שהופנו לוועדות ועקב אחר מצבן כעבור ששה חודשים. הנתונים נאספו מראיונות עם עובדים סוציאליים, מתצפיות בוועדות ומניתוח מסמכים. כדי לאפשר הבנה כלל ארגונית של אופן ההתנהלות בשדה וגורמיה, אומצה כמסגרת מושגית גישת המערכות. הממצא העיקרי של המחקר הוא שמטרת הרפורמה הושגה באופן חלקי מאוד. רק שבעה ילדים השתתפו בוועדות, והשפעתם על ההחלטה הייתה מעטה. נראה שעקב כך הם פחות שיתפו פעולה ביישומן. בנוגע לילדים שלא השתתפו בדיונים, רק לעתים נדירות העבירו העובדים הסוציאליים שלהם את נקודת מבטם לחברי הוועדה. אי הצלחתה של הרפורמה מוסברת באי התאמתה לסביבת העבודה הארגונית ולתרבות הארגונית. בניתוח הנתונים זוהו מספר גורמים מערכתיים שהשפיעו על אי ההצלחה לתת עדיפות גבוהה יותר לנקודת מבטם של ילדים: חוסר מיומנות וזמן; המסר הארגוני בנוגע לסדרי העדיפויות בפרקטיקה; אידיאולוגיה פטרנליסטית. (מתוך המאמר)
UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,000810287
M3 - מאמר
SN - 0334-231X
VL - 99
SP - 13
EP - 33
JO - ביטחון סוציאלי
JF - ביטחון סוציאלי
ER -