Abstract
גל העלייה הגדולה מארגנטינה בשנת 1963 מציב אתגר מחקרי מרתק הנוגע להערכת מקומם של גילויי האנטישמיות שפקדו את ארגנטינה באותם ימים במכלול הגורמים הדוחפים לעלייה ולהשפעת מדיניות העלייה וביצועה על עלייה זו. המאמר מנתח את העלייה מארגנטינה באמצעות שלוש סוגיות מקובלות בחקר העלייה לארץ ישראל: המניעים לעלייה; מדיניות העלייה שהתגבשה במדינת ישראל והוצאתה מן הכוח לפועל בארגנטינה, והרכבה הסוציו-דמוגרפי של העלייה. המחבר דן במניעים ומבקש לענות על שתי שאלות היסטוריות עיקריות: מה מקומם של הגורמים הכלכליים והפוליטיים, הן בארגנטינה והן בישראל, במכלול המניעים לעלייה? ומה מקומה של האנטישמיות בארגנטינה בהחלטה לעלות? בנוגע לסוגיית מדיניות העלייה וביצועה השאלות הן: מהן העקרונות שהכריעו בעיצוב מדיניות העלייה? וכיצד השפיע ביצוע המדיניות על היקף העלייה? דגש מיוחד יושם במאמר על הצד הארגוני מנהלי של העלייה מתוך מטרה להשוות בין מדיניות העלייה של הגופים השונים במדינת ישראל וביצועה בארגנטינה, ובין הרכב העולים שהגיע מארגנטינה בסופו של דבר. בנוגע לסוגיית הרכב העלייה, המחבר בוחן במאמר, המבוסס על ניתוח התכונות הדמוגרפיות, הכלכליות והחברתיות של העולים מארגנטינה, את מידת הסלקטיביות של העלייה.
Translated title of the contribution | The Eichman Case and Jewish Argentine Immigration to Israel |
---|---|
Original language | Hebrew |
Pages (from-to) | 437-466 |
Journal | עיונים: כתב עת רב-תחומי לחקר ישראל |
State | Published - 2015 |