הסיכון השילוחי במיזם הנזק

מאמר זה בא לבחון את הנושא של הקצאת הסיכון השילוחי המוטל על היזם כשלוח של מיזם הֶזנק (סטארט-אפ) עתיר ידע בראי תאוריית כלכלת המידע. נטען כי במיזמי הזנק היזם עלול להיחשב כנושא בסיכון משפטי מופרז ובלתי סביר, לנוכח אי הוודאות המוגברת ועל בסיס טיעונים מן התחום של תאוריית כלכלת המידע. בעיה זו של הקצאת הסיכון ביזמות הטכנולוגית קיימת הן בשלב הקדם תאגידי והן לאחר הקמת התאגיד, לנוכח אופי השוק וההתפתחות הטכנולוגית המהירה, אם כי בעצימות משתנה. המאמר מבקש להראות כי הבעיה של הערכת החיוב המשפטי שבבסיס הסיכון השילוחי מחייבת שינוי בהקצאת הסיכונים במסגרת מיזם ההזנק, בעיקר בשלב הקדם תאגידי אך גם לאחריו. זאת, לאור ניתוח בכלים מתחום כלכלת המידע שייעודם להעריך עלויות של הערכת איכות מידע וקידודו בתנאי אי ודאות. נטען כי שינוי נטל הסיכון השילוחי כאמור לטובת היזם השלוח תואם אף את ציפיית הצדדים הסבירה, קרי, את הציפייה של היזם, של התאגיד עם היווסדו ושל צדדי ג המתקשרים עם מיזם ההזנק. כן נטען כי שינוי נטל הסיכון השילוחי אף עולה בקנה אחד עם תאוריית כלכלת המידע. לסיום, נראה כי שינוי נטלי הסיכון השילוחי תואם גם את האינטרס הרכושי של מיזם ההזנק בדיעבד, ואף את אינטרס הרווחה המצרפית המגולם בתמרוץ יזמות טכנולוגית בעידן המידע. חרף העובדה שיזמות טכנולוגית לאחר הקמת התאגיד ממשיכה לפעול בתנאי אי ודאות, בשלב זה ניתן לגדר את הסיכונים ביעילות רבה יותר, יש כלים לאמוד את החיוב ביתר בהירות, והקצאת הנטל הסיכוני בין היזם לתאגיד יכולה להיעשות בצורה טובה יותר.