Abstract
מאמר זה מבקש לבחון את אחת הטענות החריפות ביותר המושמעות נגד השימוש בהסדרי הטיעון - הטענה שזכתה בספרות לכינוי "בעיית החף". חפים מפשע עלולים להודות באשמה כשמוצע להם הסדר טיעון, שכן הם חוששים בהרשעה בהליך מלא שתוביל לעונש חמור בהרבה מהמוצע בהסדר. לדעת רבים מהטוענים כך, די בחשש זה כדי לאסור על השימוש בהסדרי טיעון. תומכי ההסדרים טוענים, מנגד, כי הרצון להגן על הנאשם החף אינו יכול להצדיק איסור על הסדרי טיעון. הסדר הטיעון המוצע לנאשם הוא רק אופציה הניתנת לו, ואם הוא בוחר בה הדבר מלמד שמבחינתו היא הרע במיעוטו. המחבר טוען כי שני הצדדים טועים בזיהוי בעיית החף ולכן גם בהתמודדות עמה. הבעיה אינה שמוצע לנאשמים חפים להגיע להסדרי טעון; הבעיה היא בעצם ההחלטה של התביעה להעמיד נאשמים חפים לדין.
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 1-80 |
Number of pages | 80 |
Journal | משפטים |
Volume | 35 |
Issue number | 1 |
State | Published - 2005 |
IHP Publications
- ihp
- Courts
- Criminal law
- Criminal procedure
- Evidence (Law)
- Judgments
- Judgments, Criminal
- Judicial review
- Plea bargaining
- Prisoners -- Civil rights
- Punishment