המתה כפעולה עונשית לשם משטור – המתה לשם הגנה על כבוד המשפחה?

חאלד גנאים, מרדכי קרמניצר

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

סעיף 301א(א)(5) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, שהוסף במסגרת תיקון מס' 137 לחוק, קובע כי אחד המעשים המוגדרים רצח בנסיבות מחמירות, שדינו ככלל מאסר-עולם, הוא מעשה המתה ש"נעשה כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור". המקרה הנפוץ ביותר בקטגוריה זו – אם כי לא היחיד – הוא רצח על רקע מה שנקרא "כבוד המשפחה". רצח זה הוא חלק מן התופעה הרחבה של אלימות כלפי נשים: בנות-זוג, אחיות, בנות ולפעמים אימהות. רצח על רקע מה שנקרא "כבוד המשפחה" הוא מעשה המתה של אישה, רווקה או נשואה, בשל קשת רחבה ובלתי-מוגדרת של התנהגויות הנתפסות על-ידי הממית כלא-מוסריות וכפוגעות ב"כבוד המשפחה". התגובה הרצחנית מתבססת ברוב המקרים על חשד, ברמות שונות, בהתנהגות שאינה מקובלת על הממית. התופעה קיימת מקדמת דנא. ביסודה עומדת אלימות שמקורה בתפיסת האישה כנחותה, כאדם שמטבע ברייתו הוא בלתי-בשל ובלתי-בוגר ואשר יכולתו לתרום לחברה היא לכן מוגבלת מאוד, וכקניינו של הבעל, האח, האב או הבן. זאת, לעומת הגבר האלים, הנהנה מעליונות פיזית ומעמדית. בהתאם לתפיסה זו, האיש החייבת בציות גמור ובהיענות לכל דרישה או נורמה הנקבעות על-ידי הגברים, וטעונה ענישה כל אימת שהיא אינה עומדת בציפיות. תפיסה זו והאמצעים לשימורה ולביסוסה, נועד להנציח את ההגמוניה והעליונות הגבריות ואת שליטת הגברים בנשים. השינויים הרבים שהתרחשו במחצית השנייה של המאה העשרים, בעיקר אלה הנוגעים בחיזוק מעמדה של האישה, שיפרו את מצבה מבחינת מעמדה במשפחה ובחברה, והתגבשה ההכרה כי האישה אוחזת בזכויות שוות לזכויותיו של הגבר. עם זאת, נשים עודן סובלות מאלימות בתוך המשפחה, לרבות אלימות קטלנית, וזאת בכל החברות בנות-זמננו. רצח על רקע מה שנקרא "כבוד המשפחה" – הנופל בגדר התופעה הכללית של המתה שנעשתה כפעולה עונשית במטרה להטיל מרות או מורא ולכפות אורחות התנהגות על ציבור–הוא המתה מוחמרת, קרי, רצח בנסיבות מחמירות. במעשה זה מתקיימים מאפייניםּ המחמירים מאוד את המגונת שלו, ומכאן את אשמתו המוחמרת של הממית. רצח זה הוא בגדר דחיית הסדר המשפטי הנוהג בשני היבטים מרכזיים שלו: הן מבחינת הנחת-היסוד הבסיסית והחשובה ביותר שלו, שהיא שוויון ערך האדם; אך גם מבחינת המונופול של המדינה על קביעת הנורמות ועל אכיפתן. ההמתה על רקע מה שנקרא "כבוד המשפחה" היא קריאת-תיגר על המדינה והנהגת "סדר משפטי" הנוגד את הסדר המשפטי המדינתי המחייב. זהו ההפך הגמור ממדינת חוק. אין למדינה בררה אלא לעקור מן השורש, בדחייה מוחלטת ובלתי-מתפשרת, את ההתנהלות הזו, החותרת תחת סדרי-היסוד של המדינה וערכיה הבסיסיים ביותר. נוסף על כך, המתה על רקע מה שנקרא "כבוד המשפחה" פוגעת לא רק בחיי האישה הספציפית ובזכותה לכבוד אנושי ולשוויון, אלא גם בזכויותיהן של כלל הנשים. המדינה חייבת לספק לנשים את ההגנה שהן ראויות לה.על המדינה להעניק לנשים הנמצאות בסיכון מיוחד את ההגנה התקיפה ביותר שיש ברשותה – ובאופן ברור וגלוי – כדי להבטיח את חייהן, את זכותן לחיות חיים חופשיים ומלאים, ואת חירותן מדיכוי עריץ, המשתמש בהפחדה אכזרית במעשי רצח. היא חייבת זאת לכלל הציבור, שאם לא כן יתערער אמונו בסדר המשפטי הקיים כסדר יחיד שיש לו תקפות מעשית,ולא רק נורמטיבית. היא חייבת זאת כדי לשמר את צביונה ואופייה כמדינת חוק דמוקרטית. (מתוך המאמר)
Original languageHebrew
Pages (from-to)1-33
Number of pages33
Journalמשפט וממשל
Volumeכ"ו
StatePublished - 2023

IHP Publications

  • ihp
  • Punishment
  • Murder
  • Honor killings
  • Criminal law -- Israel
  • Freedom of religion
  • Criminal liability
  • Rule of law
  • Law
  • Women -- Legal status, laws, etc
  • Criminal law
  • Law and socialism
  • Honor
  • Families

Cite this