Abstract
מאמר זה דן במצבן המורכב של נפגעות אלימות גופנית ומינית: מחד גיסא, הן עלולות להתקשות בדליית פרטי זיכרון מאירועי פגיעות נפרדות, מאידך גיסא, הן עשויות לזכור היטב את מהות העבירות שבוצעו בהן. המאמר מחולק לשני היבטים: מדעי ומשפטי. בחלק המדעי הכותבים מבהירים את ההבדל בין זיכרון טראומה אוטוביוגרפי מילולי, הנחוץ כל כך למתן עדות נהירה וקבילה בבית המשפט, לבין זיכרון משתמע, האופייני לנפגעות טראומה והיכול להתבטא בתגובות התנהגותיות רפלקסיביות לגירויים הקשורים בטראומה, תגובות שאינן מודעות תמיד. לקוראים מוצגים ממצאי מחקרים שנערכו בשיטות מחקר מגוונות ובהן תמיכה הן בתופעת השכחה של זיכרונות התעללות מינית בתקופת הילדות והן בדיוק של זיכרונות התעללות ששוחזרו לאחר תקופת שכחה. בחלק המשפטי הם בוחנים את מעמד הדוקטרינה המשפטית ביחס לזיכרון המודחק בראי החוק והמשפט. בתחילה הכותבים עורכים ניתוח משפטי משווה בהתייחסות לארצות הברית. בהמשך הם מציגים את תהליך הקבלה של זיכרונות טראומה מודחקים ששוחזרו במשפט הישראלי דרך בחינת התפתחות החוק והפסיקה בעשור האחרון, שבו התבססה תופעה נפשית זו כבעלת מעמד משפטי נכבד ואמין. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 11-40 |
| Number of pages | 30 |
| Journal | משפט רפואי וביו-אתיקה |
| Volume | 7 |
| State | Published - 2017 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 5 Gender Equality -
SDG 16 Peace, Justice and Strong Institutions
IHP Publications
- ihp
- Child sexual abuse
- Evidence (Law)
- Forensic psychology
- Memory
- Refoulement
- Sexual abuse victims
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver