Abstract
המחבר מייחד את מאמרו לדיון היסטוריוגרפי בשאלת התועלת שבשימוש במושגים 'אנטישמיות' או אנטי-יהדות לתיאור אלימות של נוצרים נגד יהודים בימי הביניים. הוא מציג את נקודת המוצא של ההיסטוריוגרפיה היהודית, מימי היינריך גרץ דרך ההיסטוריוגרפיה הציונית ועד ראשית חקר האנטישמיות לאחר השואה. לדבריו, היא מציגה את תולדות היהודים בימי הביניים כנרטיב של מיעוט נרדף העומד על נפשו, כנגד מה שניתן לכנות 'השנאה הארוכה ביותר', ומעמיד מולה את ביקורתו של שלום בארון על ייצוגו ה'בכייני' של העבר היהודי. מנגד הוא מציג חוקרים בני זמננו שנקטו דרכים שונות כדי לוותר על נרטיב המיעוט הנרדף, והציעו לבחון את החברה היהודית כחלק מחברת הרוב הנוצרית שבתוכה התקיימה, ולנתח את גילויי העויינות והאלימות כלפיה בהקשרים רחבים הנוגעים גם לקבוצות מיעוט אחרות, כגון כופרים ומצורעים. גישתו ההשוואתית של ברזלי מעשירה את הדיון העקרוני בשאלת ייחודיותה של האנטישמיות מול סוגים אחרים של שנאה קבוצתית. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 195-207 |
| Number of pages | 13 |
| Journal | ציון: רבעון לחקר תולדות ישראל |
| Volume | 85 |
| Issue number | 1-4 |
| State | Published - 2020 |
| Externally published | Yes |
IHP Publications
- ihp
- Antisemitism
- Baron, Salo W -- (Salo Wittmayer) -- 1895-1989
- Christianity -- Relations -- Judaism
- Gentiles
- Graetz, Heinrich -- 1817-1891
- Historians
- Jews -- Historiography
- Jews -- History -- Middle Ages, 500-1500
- Judaism -- Relations -- Christianity
- Minorities
- Xenophobia